מוצאי שבת
לפני ההבדלה יש נוהגים לומר
אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא. אֵלִֽיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי. אֵלִֽיָּהוּ הַגִּלְעָדִי. בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵֽינוּ עִם מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד:
אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ בֻּשַּׂר שָׁלוֹם עַל יַד יְקוּתִיאֵל אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ גָּשׁ וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ דּוֹרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ הַנִּקְרָא בַּֽעַל שֵׂעָר בְּסִימָּנָיו אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ זָעַף עַל עֽוֹבְדֵֽי חַמָּנִים אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ חָשׁ וְנִשְׁבַּע מִהְיוֹת גִּשְׁמֵי מְעוֹנִים אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ טַל וּמָטָר עָצַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ יָצָא לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ נַֽחַת אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ כִּלְכְּלֽוּהוּ הָעֽוֹרְבִֽים וְלֹא מֵת לַשַּֽׁחַת אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ לְמַעֲנוֹ נִתְבָּֽרְכֽוּ כַּד וְצַפַּֽחַת. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ מוּסָרָיו הִקְשִֽׁיבוּ כְמֵהִים אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ נֶעֱנָה בָאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ שָׂחוּ אַחֲרָיו יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ עָתִיד לְהִשְׁתַּלֵּֽחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ פָּקִיד עַל כָּל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ צִיר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ קָרָא קַנֹּא קִנֵּֽאתִי לַיהֹוָה בְּתִפְאָרָה אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ וְעָלָה בַסְּעָרָה אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, אִישׁ שֶׁלֹּא טָעַם טַֽעַם מִיתָה וּקְבוּרָה. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
תִּשְׁבִּי תַּצִּילֵֽנוּ מִפִּי אֲרָיוֹת אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, תְּבַשְּׂרֵֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, תְּשַׂמְּחֵֽנוּ בָּנִים עַל אָבוֹת. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אִישׁ תִּשְׁבִּי עַל שְׁמוֹ נִקְרָא אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, תַּצְלִיחֵֽנוּ עַל יָדוֹ בַּתּוֹרָה אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, תַּשְׁמִיעֵֽנוּ מִפִּיו בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּמְהֵרָה אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא, תּוֹצִיאֵֽנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם אַשְׁרֵי הוּא, אַשְׁרֵי מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם אַשְׁרֵי הוּא, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
כַּכָּתוּב הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהֹוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃ וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם:
אומר או"א בסימן טוב ובמזל שמובא בירושלמי ובטור סימן רצ"ט
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵֽינוּ אֶת שֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל־חֵטְא וָפֶֽשַׁע, וּמְנֻקִּים מִכָּל־עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶֽשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַֽעַת מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵֽנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵֽנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּֽנוּ. מַלְכֵּֽנוּ וֵאלֹהֵֽינוּ, שִׂים בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ. וְכָל־הַיּוֹעֵץ עָלֵֽינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה, וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ, בָּֽרְכֽוֹ, גַּדְּלוֹ, קַיְּמוֹ, קַיֵּם עֲצָתוֹ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃ וְנֶאֱמַר וְֽתִגְזַר־א֭וֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַֽהּ אֽוֹר: וְכָל־הַיּוֹעֵץ עָלֵֽינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, (אַבְּדוֹ, בַּטְּלוֹ, גַּדְּעוֹ, הָפֵרוֹ,) הָפֵר עֲצָתוֹ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר יְֽהֹוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים: וְנֶאֱמַר עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל: וּפְתַח לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בָּזֶה הַשָּׁבֽוּעַ וּבְכָל־שָׁבֽוּעַ וְשָׁבֽוּעַ:
שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי בְרָכָה, שַׁעֲרֵי גִילָה, שַׁעֲרֵי דִיצָה, שַׁעֲרֵי דֵעָה, שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר, שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב, שַׁעֲרֵי זִמְרָה, שַׁעֲרֵי חֶדְוָה, שַׁעֲרֵי חֶמְלָה, שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶֽסֶד, שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, שַׁעֲרֵי כַפָּרָה, שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שַׁעֲרֵי מָזוֹן, שַׁעֲרֵי מְחִילָה, שַׁעֲרֵי נֶחָמָה, שַׁעֲרֵי סְלִיחָה, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַׁעֲרֵי פְדוּת, שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי צְדָקָה, שַׁעֲרֵי צָהֳלָה, שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת, שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵימָה, שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם, שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה, שַׁעֲרֵי תוֹרָה, שַׁעֲרֵי תְפִלָּה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה:
כְּדִכְתִיב וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵיְהֹוָ֑ה מָ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃ וַ֥יַּעְזְרֵ֥ם יְהֹוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵ֭רְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃ וְנֶאֱמַר חָשַׂ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־זְר֣וֹעַ קׇדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כׇּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ וְנֶאֱמַר ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהֹוָ֖ה צִיּֽוֹן׃ וְקַיֵּם לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃
סדר הבדלה
רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלִַ֖ם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן: אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהֹוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃ וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכׇל־דְּרָכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל וַיהֹוָ֖ה עִמּֽוֹ׃ וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃ כֵּן נִמְצָא חֵן וְתִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:
ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃ כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהֹוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃
יקח הכוס בידו הימנית והבשמים בשמאלו ויאמר
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א:
אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא. אָֽנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָֽא׃
הַצְלִיחֵֽנוּ, הַצְלִֽיחַ דְּרָכֵֽינוּ, הַצְלִֽיחַ לִמּוּדֵֽינוּ, וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ, כְּדִכְתִיב יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ: לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃ וּכְתִיב וַיְהִ֥י דָוִ֛ד לְכׇל־דְּרָכָ֖ו מַשְׂכִּ֑יל וַיהֹוָ֖ה עִמּֽוֹ׃ כֵּן יִהְיֶה עִמָּֽנוּ:
סַבְרִי מָרָנָן. ועונים: לְחַיִּים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן:
במוצאי יו"ט שאינו מוצ"ש אין מברכים על הבשמים או על הנר
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי (עִשְׂבֵּי) (מִינֵי) בְשָׂמִים:
כשיברך על הנר, יכוף ראשי אצבעותיו הימנים אל תוך כפו, ויהיה הגודל מכוסה תחת הארבע אצבעות, ויהיו נכפפים לפני הנר ולפני האדם עצמו (בא"ח ש"ב ויצא הט"ו)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶֽךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל, וּבֵין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל:
שותה רביעית ומברך על הגפן
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָֽרְכָֽךְ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
בראש חודש וְזָכְרֵֽנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה.
חוה''מ פסח וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה.
חוה''מ סוכות וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה.
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן (גַפְנָהּ) בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן: (גַפְנָהּ:)
שירים למוצאי שבת
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל. חַטֹּאתֵֽינוּ יִמְחוֹל. זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּֽנוּ יַרְבֶּה כַחוֹל. וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּֽיְלָה:
יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּֽמֶר. אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר. יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר. אָתָא בֽוֹקֶר וְגַם לָֽיְלָה: (המבדיל)
צִדְקָֽתְךָֽ כְּהַר תָּבוֹר. עֲלֵי פְשָׁעַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר. כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה: (המבדיל)
חָֽלְפָֽה עוֹנַת מִנְחָתִי. מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי. יָגַֽעְתִּי בְאַנְחָתִי. אַשְׂחֶה בְכָל־לַֽיְלָה: (המבדיל)
קוֹלִי שִׁמְעָה בַּל יֻנְטַל. פְּתַח לִי שַֽׁעַר הַמְּנֻטָּל. שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל. קְוֻצּוֹתַי רְסִֽיסֵי לָֽיְלָה: (המבדיל)
הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם. אֲשַׁוֵּֽעַ תְּנָה פִדְיוֹם. בְּנֶֽשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם. בְּאִישׁוֹן לָֽיְלָה: (המבדיל)
קְרָאתִֽיךָ יָּהּ הוֹשִׁיעֵֽנִי. אֽוֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵֽנִי. מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵֽנִי. מִיּוֹם וְעַד לָֽיְלָה: (המבדיל)
טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי. פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי. אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשַׂי. נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה: (המבדיל)
נַֽחְנוּ בְיָֽדְךָֽ כַּחֹֽמֶר. סְלַח נָא עַל קַל וָחֽוֹמֶר. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹמֶר, וְלַֽיְלָה לְלָֽיְלָה: (המבדיל)
אֵל פּוֹדֶה מִכָּל־צָר. קְרָאנֽוּךָ מִן הַמֵּצָר. יָֽדְךָֽ לֹא תִקְצָר. לֹא יוֹם וְלֹא לָֽיְלָה: (המבדיל)
מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל. אֵלִיָּֽהוּ וְגַבְרִיאֵל. בֹּֽאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל. קֽוּמוּ בַחֲצִי הַלָּֽיְלָה: (המבדיל)
מִימִינֵֽנוּ מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלֵֽנוּ גַּבְרִיאֵל. וְעַל רֹאשֵֽׁנוּ שְׁכִינַת אֵל. בְּכָל־יוֹם וּבְכָל־לָֽיְלָה: (המבדיל)
תְּנָה לָּֽנוּ שָׁבוּעַ טוֹב. רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב. וּמֵיְהֹוָה יָבוֹא הַטּוֹב. כָּל־הַיּוֹם וְכָל־הַלָּֽיְלָה: (המבדיל)
יְבוֹרַךְ הַבַּֽיִת הַזֶּה. מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה. כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה. לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָֽיְלָה: (המבדיל)
הַמַּבְדִּיל בֵּין מַֽיִם לְמַֽיִם. יְחַיֵּֽנוּ מִיּוֹמָֽיִם. יַרְאֵֽנוּ בְּטוּב יְרוּשָׁלַֽיִם. וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּֽיְלָה: (המבדיל)
אָמַר יְהֹוָה לְיַעֲקֹב. אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב:
בָּחַר יְהֹוָה בְּיַעֲקֹב. גָּאַל יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב. דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב.
הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב. וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב. (כצ"ל)
חֶדְוַת יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. טוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.
כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב. לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב.
נִשְׁבַּע יְהֹוָה לְיַעֲקֹב. סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקֹב. עַתָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב.
פָּדָה יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב. צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. קוֹל קוֹל יַעֲקֹב.
רָנּוּ שִׂמְחָה לְיַעֲקֹב. שָׁב יְהֹוָה אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב.
סימן: אברהם
אֵל אֵלִיָּהוּ. אֵל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ. הַנָּבִיא הָבֵא נָא:
בּוֹ יִרְתֹּם רִכְבּוֹ. נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ. לֹא שָׁכַב לִבּוֹ. גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה: (אל אליהו)
רַב מַחְלִי בִּרְאוֹת. כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת. יָפוֹת וּבְרִיאוֹת. בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה: (אל אליהו)
הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ. צַר עֵינָיו יִלְטֹשׁ. יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ. יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָה: (אל אליהו)
מָתַי תַּרְאֶה אוֹת. יֶשַׁע אֵל קוֹרְאוֹת. לְךָ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת. קוֹלָן וַתָּרֹנָּה [נ"א: וַתִּבְכֶּינָה]: (אל אליהו)
הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל. לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל. אָנָּא הָאֵל אֵל. אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא: (אל אליהו)
מלים: רבי יוסף חיים זצ"ל
עַל בַּיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵיהוּ. תִּהְיֶה בִרְכַּת אֵלִיָּהוּ:
אֵלִיָּהוּ בַּעַל הָאוֹת. מַלְאַךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת. זָכָה וְעָשָׂה נִפְלָאוֹת. אַשְׁרֵי הָעַיִן רָאָתְהוּ: (על בית)
לָבַשׁ קִנְאָה בְּתוֹךְ עַמּוֹ. וְהָיָה יְהֹוָה עִמּוֹ. זָכָה וְלָקַח לְעַצְמוֹ. נֶפֶשׁ נָדָב וַאֲבִיהוּא: (על בית)
יָדָיו רַב לוֹ בְּקִנְאָתוֹ. נָתַן לוֹ הָאֵל בְּרִיתוֹ. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אִתּוֹ. רוּחַ יְהֹוָה תַּנְחֵהוּ: (על בית)
הוּא בְאַרְבַּע עֲפִיפָתוֹ. וּבִשְׁמֵי מְרוֹמִים בֵּיתוֹ. אַשְׁרֵי אִישׁ יִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ. וְיִלְמַד תּוֹרָה מִפִּיהוּ: (על בית)
וְאַשְׁרֵי נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם. וְהוּא מַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הַלְוַאי נִרְאֵהוּ בַחֲלוֹם. וְנִשְׂבַּע מֵאוֹר פָּנֵיהוּ: (על בית)
חַי וְקַיָּם בְּעֹז וָאֵל. יַמְלִיץ טוֹב בְּעַד יִשְׂרָאֵל. וְחִישׁ יָבֹא עִם הַגּוֹאֵל. נָאווּ עַל הָרִים רַגְלֵיהוּ: (על בית)
זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ. הוּא יִכְתֹּב זְכֻיּוֹתֵינוּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּתֵּנוּ. בְּעֵץ הַחַיִּים יוֹשֵׁב הוּא: (על בית)
קוֹל אֵלִיָּהוּ יַשְׁמִיעַ. שָׁלוֹם וִישׁוּעָה יַזְרִיעַ. כִּי עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ. נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ: (על בית)
סימן: יעקב מנוי חזק
בְּמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה. הַמְצֵא לְעַמְּךָ רוָחָה. שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְנֶאֱנָחָה. וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:
יָאֲתָה לְךָ צוּרִי. לְקַבֵּץ עַם מְפֻזָּרִי. מִיַּד גּוֹי אַכְזָרִי. אֲשֶׁר כָּרָה לִי שׁוּחָה: (במוצאי)
עֵת דּוֹדִים תְּעוֹרֵר אֵל. לְמַלֵּט עַם אֲשֶׁר שׁוֹאֵל. רְאוֹת טוּבךָ בְּבוֹא גּוֹאֵל. לְשֶׂה פְּזוּרָה נִדָּחָה: (במוצאי)
קְרָא יֶשַׁע לְעַם נדָבָה. אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה. יְהִי הַשָּׁבוּעַ הַבָּא. לִישׁוּעָה וְלִרְוָחָה: (במוצאי)
בַּת צִיּוֹן הַשְּׁכוּלָה. אֲשֶׁר הִיא הַיּוֹם גְּעוּלָה. מְהֵרָה תִּהְיֶה בְּעוּלָה. אֵם הַבָּנִים שֹמֵחָה: (במוצאי)
מַעְיָנוֹת אֲזַי יזוּבוּן. וּפְדוּיִים עוֹד יְשׁוּבוּן. וּמִי יֶשַׁע יִשְׁאֲבוּן. וְהַצָּרָה נִשְׁכָּחָה: (במוצאי)
נְחֵה עַמְּךָ כְּאָב רַחֲמָן. יְצַפְצפוּ עַם לֹא אַלְמָן. דְּבַר יהוָֹה אֲשֶׁר נֶאֱמָן. בַּהֲקִימךָ הַבְטָחָה: (במוצאי)
וִידִידִים פְּלִיטֵי חֶרֶץ. נְגִינָתָם יִפְצחוּ בְּמֶרֶץ. בְּלִי צוָחָה וּבְלִי פֶרֶץ. אֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה: (במוצאי)
יְהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה. וְיִשָּׁמַע בְּבַיִת זֶה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה: (במוצאי)
חָזָק ימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. אַמִּיץ יַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ. וְהוּא יִשְׁלַח בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה: (במוצאי)
בְּמוֹצָאֵי יוֹם גִּילָה. שִׁמְךָ נוֹרָא עֲלִילָה. שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְעַם סְגֻלָּה. רֶוַח שָׂשׂוֹן וַהֲנָחָה: (במוצאי)
קוֹל צָהֳלָה וְרִנָּה. שְֹפָתֵינוּ אָז תְּרַנֵּנָה. אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא: (במוצאי)
סימן: לסעדיה.
לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס יַיִן לְהַבְדָּלָה: (אם תתנו)
סֹלּוּ דְרָכִים לִי, פַּנּוּ לְנָבוֹכָה. פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה: (אם תתנו)
עֵינַי אֲנִי אֶשָּׂא, אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף. מַמְצִיא צְרָכַי לִי, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה: (אם תתנו)
דֵּי מַחֲסוֹר תֵּן לִי, מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ. כִּי לַחֲסָדֶיךָ, אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה: (אם תתנו)
יִתְחַדְּשָׁה גִילִי, טַרְפִּי וְטוֹבָתִי. תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי, מַכְאוֹב וּמַאְפֵלָה: (אם תתנו)
הִנֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה, מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד. יִתְחַדְּשׁוּ בָהֶם, שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה: (אם תתנו)
אור השבת
מלים: רב אליעזר בן דוד. סימן: אליעזר.
אוֹר הַשַּׁבָּת שׁוֹקֵֽעַ. וִימֵי הָחוֹל בּוֹקֵֽעַ:
לִבִּי הוֹמֶה מִפְּרֵידָתָהּ. וּמְחַכֶּה לִפְגִישָׁתָהּ:
יָשָׁר עוֹלָה לַמְּרוֹמִים. אִם בְּפִֽיהָ הָאָמוּרִים:
עַל הַשֻּׁלְחָן וּבַשִּׁיעוּר. עִם מִזְמוֹרִים שֶׁבַּסִּדּוּר:
זוֹ תִפְאַרְתָהּ מִירִידָתָהּ. בְּפַלְמַיָּה שֶׁל אוֹרַייתָא:
רוּחִי כָלֶה לְכַלָּתִי. הֲאִם תָּשׁוּב בְּשַׁבָּתִי:
ויתן לך
ונוהגים לומר פסוקים של ויתן לך, כל אחד בבואו לביתו (בא"ח ש"ב ויצא הכ"ה)
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃ מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶ֠ךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃ וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כׇּל־חֹ֑לִי וְכׇל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכׇל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃ בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃ בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ יִתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃ יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃ אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃
יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹֽא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃ וַאֲכַלְתֶּ֤ם אָכוֹל֙ וְשָׂב֔וֹעַ וְהִלַּלְתֶּ֗ם אֶת־שֵׁ֤ם יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עִמָּכֶ֖ם לְהַפְלִ֑יא וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃ וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹֽא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃ וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃ הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהֹוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃ וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהֹוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָעַמִּ֖ים עֲלִילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃ זַמְּר֣וּ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מידעת [מוּדַ֥עַת] זֹ֖את בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃ צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהֹוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ בּוֹרֵ֖א נוב [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃ וְר֣וּחַ לָֽבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים֒] לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָֽרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃ וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃אומר פסוק "ואמרתם" ז' פעמים בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ יְֽהֹוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהֹוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
ואומר מאה ושלשים פעמים
אֵלִֽיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב:
סעודה רביעית
לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת בלחם משנה, ואפילו שאינו יכול לאכול אלא רק כזית ללוות השבת ביציאתו (בא"ח ש"ב הכ"ו)
לא יסיר בגדי שבת מעליו אלא עד אחר סעודה רביעית ויוכל לקיימה עד חצות לילה (בא"ח ש"ב הכ"ז)
לפני סעודה רביעית יאמר
אַתְקִֽינוּ סְעֻדָּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא דָּא הִיא סְעֻדָּתָא רְבִיעָאָה דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא:
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"א בְּוָא"ו קֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָא לִסְעוֹד סְעוּדָה רְבִיעִית שֶׁל שַׁבָּת, לְלַוּוֹת אֶת הַמַּלְכָּה וּלְלַוּוֹת אֶת הַנֶּֽפֶשׁ יְתֵרָה בְּחִינַת חַיָּה שֶׁבָּהּ הַמִּסְתַּלֶּֽקֶת עַתָּה, וּלְהַשְׁאִיר בְּרָכָה בְּכָל־סְעוּדוֹתֵֽינוּ בְּשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, וּלְהַשְׁאִיר בָּהֶם מִקְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. וּבְכֵן בְּכֹֽחַ סְגֻלָּתָהּ שָׁמְרֵֽנוּ כְּאִישׁוֹן בַּת עָֽיִן, וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מִצַּֽעַר חִבּוּט הַקֶּֽבֶר, וְתַשְׁכִּין אֶת נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ בְּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
משנה: הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי חֲדָשִׁים לַקְּטוֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. רְבִיעִי חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים מִי מַעֲלֶה אֵיבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ׃תלמוד ירושלמי יומא פרק ב הלכה ג
כל הקדשים שקדם מומן קבוע להקדישן ונפדו חייבים בבכורה ובמתנות חול ונפדים תמימין ומביאן לכל זבח שירצה לפני פדיונם ומועלין בהן לאחר פדיונם ובין לפני פדיונם ובין לאחר פדיונם אין עושין תמורה. בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן הגוזז והעובד בהן אין לוקה את הארבעים כללו של דבר הרי הן כחולין לכל דבר ואין בהן אלא עילוי מצות בלבד. אבל אם קדם הקדישן את מומן או מום עובר להקדישן ולאחר מכן נולד להן מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ולדותיהן קדש ואין נפדין תמימין ואין מביאן לכל זבח שירצה ולפני פדיונן מועלין בהן ולאחר פדיונן אין מועלין בהן ובין לפני פדיונן ובין לאחר פדיונן עושין תמורה. ובין לפני פדיונן ובין לאחר פדיונן הגוזז והעובד בהן הרי זה לוקה את הארבעים כללו של דבר הרי הן כקדשים לכל דבר ואין בהן אלא שהותרו בשחיטה בלבד.המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים ולדות פטורין ולדי ולדות חייבין מתו אמהות והעמיד הולדות תחת אמותיהן ולדות פטורין ולדי ולדות חייבין רשב"ג אומר הן וולדותיהן וולדי ולדותיהן פטורין מן הבכורה ומן המתנות אפילו עד סוף העולם.רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב בבכורה. רחלה שלא ביכרה וילדה ב' זכרים ויצאו ראשיהן כאחד. רבי יוסי הגלילי אומר שניהן לכהן שנאמר (שמות י״ג:י״ב) הזכרים לה' וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן השני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר. מת א' מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המע"ה זכר ונקבה ואין ידוע אין כאן לכהן כלום אלא זכר ירעה עד שיסתאב <וימכר> ויאכל במומו לבעלים. שני רחלים שלא בכרו וילדו ב' זכרים נותן שניהן לכהן זכר ונקבה זכר לכהן שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן הכוי ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר אחד מהן ר' טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המוציא מחברו עליו הראיה. שתי נקבות וזכר או ב' זכרים ושתי נקבות ואין ידוע אין כאן לכהן כלום אלא הזכרים ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילדו שני זכרים א' לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן השני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות רבי יוסי פוטר שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ור' מאיר מחייב שהיה אומר אם בכור תנהו לי ואם לאו תן לי מתנותיו. מת א' מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המוציא מחברו עליו הראיה. זכר ונקבה ואין ידוע אין כאן לכהן כלום אלא הזכר ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעלים.תוספתא בכורות פרק ב תוס ו