רשימות תהילים לקריאה

רשי רדק אלשיך איבן עזרא מנחת שי

אין אדם רשאי למכור שדה אחוזתו ולהניחה בפונדתו וליקח בהם בהמה וליקח בהם כלים וליקח בהם עבדים ולגדל בהם בהמה דקה אפילו לעשות בהם סחורה אא"כ העני אם מכר ה"ז מכור. אין אדם רשאי למכור את בתו ולהניחה בפונדתו וליקח בהם בהמה וליקח בהם כלים וליקח בהם עבדים ולגדל בהן בהמה דקה ואפילו לעשות בהן סחורה אא"כ העני ואם מכר הרי זה מכור. אין אדם רשאי למכור את עצמו ולהניח בפונדתו וליקח בהם בהמה וליקח בהם כלים וליקח בהם עבדים ולגדל בהן בהמה דקה ואפילו לעשות בהן סחורה אא"כ העני ואם מכר ה"ז מכור.א"ר יוסי ברבי חנינא בא וראה כמה קשה אבקת של שביעית כיצד אדם עושה מלאכה מפירות עבירה התחיל מוכר במטלטלין שנא' (ויקרא כ״ה:י״ד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך לא הרגיש התחיל מוכר שדה אחוזתו שנאמר (שם) כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו לא באת לידו עד שמכר את ביתו שנאמר (שם) ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה לא באת לידו עד שמכר את בתו שנאמר (שמות כ״א:ז׳) וכי ימכור איש את בתו לאמה לא באת לידו עד שלוה ברבית שנאמר (ויקרא כ״ה:ל״ו) כי ימוך אחיך ומטה ידו ונאמר (שם) אל תקח מאתו נשך ותרבית לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנא' (שם) כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ולא לך אלא לגר שנאמר ונמכר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר ונמכר לגר ולא לגר תושב אלא לעובד כוכבים שנא' (שם) או לעקר משפחת גר נעשה כומר לעבודת כוכבים.המקדיש בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל לעולם לא גאלו צמת להקדש המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד גואל והולך כל י"ב חודש לא גאלו כל י"ב חודש צמת ללוקח מכרה לראשון ועמד הראשון ומכרה לשני הרי זה גואל מיד גואל והולך כל שנים עשר חודש לא גאלו כל שנים עשר חודש צמת לשני.

תוספתא ערכין פרק ה תוס ו

תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה כול׳. תַּנֵּי שָׁמַט הַקַּטָבֳלִיּוֹת נַעֲשׂוּ כוּלָּן שְׁיֵרִיים . תַּנֵּי. שְׁלִישִׁית הִיא הָֽיְתָה עֲשִׁירָה שֶׁבְּכוּלָּן. שֶׁהָיוּ בָהּ אִצְטְלֵי שֶׁלְזָהָב וְדַרְכוֹמוֹת שֶׁלְזָהָב .תַּנֵּי. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. שְׁנִייָה לְשֵׁם כַּרַכִין מַמּוּקָּפִין וּלְשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַי וּלְשֵׁם מְדִינוּת הָֽרְחוֹקוֹת וּלְשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. . תַּנֵּי. נָטַל מִן הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה נוֹטֵל מִן הַשְּׁנִייָה. נָטַל מִן הַשְּׁנִייָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּשְּׁנִייָה נוֹטֵל מִן הַשְּׁלִישִׁית. שָֽׁלְמָה שְׁלִישִׁת חוֹזֵר לַשְּׁנִייָה. שָֽׁלְמָה שְׁנִייָה חוֹזֵר לְרִאשׁוֹנָה. שָֽׁלְמוּ שְׁלָשְׁתָּן חוֹזֵר וְשׁוֹקֵל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. חוֹזֵר לִשְׁיֵרִיים. שֶׁהָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בִּשְׁיֵרִיִים שֶׁמָּא יִצְרְכוּ לָהֶן בַּסּוֹף.[וְכֵן הָיָה רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵבִיא לִידֵי תְחִײַת הַמֵּתִים. תְּחִײַת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. דִּכְתִיב וְכִלָּה מִכַּפֵּר. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. דִּכְתִיב וְכִפֶּ֥ר עָלֶי֛הָ הַכֹּהֵן֭ וְטָהֵֽרָה. טְהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. דִּכְתִיב וְטִיהֲהָּוֹ וְקִידְּשָׁהּ. קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. דִּכְתִיב כִּי֩ כֹ֨ה אמַ֜ר רָ֣ם וְנִישָּׂא שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם … וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ. עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. דִּכְתִיב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת ה׳. יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. דִּכְתִיב וְחֶ֤סֶד ה׳ מֵעוֹלָ֣ם וְעַד־ע֭וֹלָם עַל־יְרֵאָ֑יו. חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. דִּכְתִיב אָ֤ז דִּבַּ֪רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ. רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מֵבִיא לִידֵי תְחִײַת הַמֵּתִים. דִּכְתִיב וְנָֽתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִֽחְיִיתֶ֔ם. תְּחִײַת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. דִּכְתֵיב אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת ה׳ וְדַעַ֭ת עֶלְיוֹן תִּמְצָֽא׃ תַּאנָא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כָּל־מִי שֶׁקָּבוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאוֹכֵל פֵּירוֹתָיו בּטָהָרָה וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב יְהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁבֶּן הָעוֹלָם הַבָּא הוּא]

תלמוד ירושלמי שקלים פרק ג הלכה ג