בְּכָל הַכֵּלִים נוֹתְנִין לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, בִּכְלֵי אֲדָמָה. אֵין נוֹתְנִין לַיָּדַיִם, לֹא בְדָפְנוֹת הַכֵּלִים, וְלֹא בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ, וְלֹא בִמְגוּפַת הֶחָבִית. וְלֹא יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ בְחָפְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמַלְּאִין וְאֵין מְקַדְּשִׁין וְאֵין מַזִּין מֵי חַטָּאת וְאֵין נוֹתְנִים לַיָּדַיִם אֶלָּא בִכְלִי. וְאֵין מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל אֶלָּא כֵלִים, שֶׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶשׂ אֶלָּא כֵלִים:
הַמַּיִם שֶׁנִּפְסְלוּ מִשְּׁתִיַּת הַבְּהֵמָה, בְּכֵלִים, פְּסוּלִים. וּבְקַרְקָעוֹת, כְּשֵׁרִים. נָפַל לְתוֹכָן דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם וְנִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, פְּסוּלִין. עָשָׂה בָהֶם מְלָאכָה אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין. שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים:
הֵדִיחַ בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים אוֹ שֶׁמִּחָה בָהֶם אֶת הַמִּדּוֹת, פְּסוּלִים. הֵדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים מוּדָחִים אוֹ חֲדָשִׁים, כְּשֵׁרִים. רַבִּי יוֹסֵי פוֹסֵל בַּחֲדָשִׁים:
משנה ידיים פרק א משנה ה
הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִין כול׳. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דָּמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא כְּגוֹן שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן. וּמְזִידִין וְעָשׂוּ שׁוֹגְגִין. וְכִי יֵשׁ זָדוֹן לִשְׁגָגָה לְיָחִיד אֶצֶל הוֹרָײַת בֵּית דִּין. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּשֶׁבָּעֲטוּ בְהוֹרָייָתָן. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְחָֽזְרוּ וּבָעֲטוּ. עַל דַּעְתּוֹן דַּחֲבֵרַייָא כֵּיוָן שֶׁבָּעֲטוּ פְטוּרִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא מִכֵּיוָן שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין.תלמוד ירושלמי הוריות פרק א הלכה ה