אֲמַר לֵיהּ שָׁאנֵי אָדָם דְּכֵיוָן דְּבַר דַּעַת הוּא אִיהוּ מְיבַעֵית נַפְשֵׁיהּ כִּדְתַנְיָא הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם כֵּיצַד תָּקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ פָּטוּר אֲחָזָהוּ וְתָקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ חַיָּיבתָּנוּ רַבָּנַן הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְכָהֲתָה עַל שִׁינּוֹ וְנָדְדָה אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַכְשָׁיו אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת וְאִם לָאו עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת תַּנְיָא אִידַּךְ הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ כְּהוּיָה וְסִמְּאָהּ שִׁינּוֹ נְדוּדָה וְהִפִּילָהּ אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת וְאִם לָאו אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּתוּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא נְהוֹרָא בְּרִיָּא וְהַשְׁתָּא נְהוֹרָא כְּחִישָׁא אֲבָל הָכָא דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי נְהוֹרָא כְּחִישָׁא אֵימָא לָאתלמוד בבלי קידושין דף כד עמוד ב
וְתוֹלָה בְכָל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְצַד הָעֲסוּקִים בָּהֶן, הָרְגָה מַאֲכֹלֶת, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. עַד כַּמָּה הִיא תוֹלָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, עַד כַּגְּרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ. אִם יֶשׁ בָּהּ מַכָּה וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ:
מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ, רָאִיתִי כָתֶם. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִיךְ. אָמְרָה לוֹ, הֵן, וְחָיְתָה. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם. אָמְרָה לוֹ, הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, מַה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיכֶם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, דָּם וְלֹא כָתֶם:
משנה נידה פרק ח משנה ד