הלכה: שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. לְפִי שֶׁתְּחִילַּת קַלקָלָתוֹ בְּעַזָּה לְפִיכָךְ עוֹנְשׁוֹ בְּעַזָּה. וְהָֽכְתִיב וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין הָיוּ.כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה תִמְנָתָה. רַב אָמַר. שְׁתֵּי תִמְנִיּוֹת הָיוּ. אַחַת שֶׁלִּיהוּדָה וְאַחַת שֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. תִּמְנָתָה אַחַת הִיא. וְלָמָּה כָתַב בָּהּ עֲלִייָה וִירִידָה. אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה עַל יְדֵי שֶׁהָֽיְתָה לְשׁוּם שָׁמַיִם. לְפִיכָךְ כָּתַב בָּהּ עֲלִייָה. וְשֶׁלְּשִׁמְשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּתַב בָּהּ יְרִידָה. אָמַר רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי. כְּגוֹן הָדָא בֵית מַעֲייֹן שֶׁיּוֹרְדִין בָּהּ מִפַּלַּטָּתָה וְעוֹלִין בָּהּ מִטִּיבֵּרִיָּה.כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מַרְאִין לוֹ כַּרְמֵי תִמְנָתָה זְרוּעִים כִּלְאַיִם וְאוֹמְרִים לוֹ. בְּנִי. כְּשֵׁם שֶׁכַּרְמֵיהֶן זְרוּעִין כִּלְאַיִם. כָּךְ בְּנוֹתֵיהֶם זְרוּעוֹת כִּלְאַיִם. וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָֽדְעוּ כִּי מֵיי֨ הִיא כִּי תֹאָנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רִבִּי אָבִין. לֶאֱסוֹר שִׁבְעָה עַמָּמִין. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ.תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה ח
הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזְחִילָה יֶשׁ לָהּ חֲזָקָה. סֻלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְלַצּוֹרִי יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה. חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה, וְלַצּוֹרִית יֶשׁ לָהּ חֲזָקָה. אֵיזוֹ הִיא חַלּוֹן הַמִּצְרִית, כָּל שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לָהּ מַלְבֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. הַזִּיז, עַד טֶפַח, יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה, וְיָכוֹל לִמְחוֹת. פָּחוֹת מִטֶּפַח, אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְאֵין יָכוֹל לִמְחוֹת:
לֹא יִפְתַּח אָדָם חַלּוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת, לֹא יִפְתְּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. בָּנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ, לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. אֶלָּא אִם רָצָה, בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ, וּבוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ וּפוֹתְחָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. לֹא יִפְתַּח אָדָם לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. הָיָה קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל. אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנָיִם. אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. הָיָה קָטָן, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָדוֹל. אֶחָד, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁנָיִם:
אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים, בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת וּטְעוּנָה אֲבָנִים. אֵין מוֹצִיאִין זִיזִין וּגְזֻזְטְרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּגְזֻזְטְרָאוֹת, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקָתָהּ:
משנה בבא בתרא פרק ג משנה ט