האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים והיה שלום בינו לבינה שלום בעולם באתה ואמרה מת בעלי תנשא שלום בעולם ואמרה מת בעלי בין בוכה בין שאינה בוכה בין בגדיה קרועים בין שאין בגדיה קרועים נאמנת ר' יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא א"כ באתה בוכה ובגדיה קרועים אמרו לו א"כ זו שהיתה פקחת תנשא שלא היתה פקחת לא תנשא ב"ה אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד אמרו להן ב"ש והלא כל ימות השנה קציר יצא קציר שעורין בא קציר חטים יצא קציר חטים בא בציר יצא בציר נמצא כל ימות השנה קציר. אמרו להן ב"ה מצאנו שאין אחין נכנסים לנחלה על פיה אמרו להן ב"ש והלא מספר כתובתה נלמד שכתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך בכתובתיך וצאי חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש.ששה דברים ר"ע מטמא וחכמים מטהרין השרץ והצפרדע ברשות הרבים וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה עצם מן המת ועצם מן הנבלה גוש מארץ טהור גוש מארץ הפרס גוש מארץ טהור גוש מארץ העמים שני שבילין אחד טמא ואחד טהור ר"ע מטמא וחכמים מטהרין.השדרה והגולגולת משני מתים רביעית דם משני מתים רובע עצמות משני מתים אבר מן המת מב' מתים אבר מן החי מב' אנשים ר"ע מטמא וחכמים מטהרין.תוספתא עדייות פרק א תוס ז
מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּל אִם שְׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ שְׁתָייָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן מְפוּסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה לֹא שֶׁלִּשְׁתַּכֵּר. אִם שׁוֹתֶה הוּא מְפוּסָקִין אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאֵין בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִן מַה דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה יוֹצְאֵין בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לָצֵאת בָּהֵן מְזוּגִין. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה [כוֹסוֹת] שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאֵין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְטָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. [שֶׁנֶּאֱמַר.] אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם. תַּנֵּי. מְבוּשָּׁל כְּדֵי תַבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּיק רֵישֵׁיהּ עַד עֲצַרְתָּא.רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִילַעִאי שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּיק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא. חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנָה אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. סַבָּא סַבָּא. חָדָא מִן תְּלַת מִילִּין אִית בָּךְ. אוֹ שְׁתֻיי חֲמַר אַתְּ. אוֹ מַלְוֶה בְרִיבִּית אַתְּ. אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים אַתְּ. אֲמַר לָהּ. תִּיפַּח רוּחָהּ דַּהִיא אִיתְּתָא. חָדָא מִן אִילֵּין תַּלְתֵּי מִילַּייָא לֵית בִּי. אֶלָּא אוּלְפָּנִי שְׁכִיחַ לִי. דִּכְתִיב חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.רִבִּי אַבָּהוּ נְחַת לְטִיבֵּרְיָּא. חְמוֹנֵיהּ תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח רִבִּי אַבָּהוּ סִימָא. אֲמַר לוֹן. לָמָּה. אָֽמְרִין לֵיהּ. אַפּוֹי נְהִירִין. אֲמַר לוֹן. דִּילְמָא אוֹרַיְתָא חַדְּתָא שְׁמַע. סְלִיק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַאי אוֹרַיְתָא חַדְּתָא שְׁמַעְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. תוֹסֶפְתָּא עַתִּיקְתָא. וּקְרָא עֲלוֹי. חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.תלמוד ירושלמי פסחים פרק י הלכה א