הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הֹוָה כׇּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כׇּל־הָאֻמִּֽים׃ כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ {פ}
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל־נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣חַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ׃וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהֹוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּלְכוּ־בָֽהּ׃ {פ}
מקרא שופטים פרק יח פסוק ז
משנה: הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ וְהָאוֹמָּן מְכַלֶּב. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּיטּוֹת רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מְמַתְּחִין׃הלכה: דְּבֵית רִבִּי יַנַּיי אָֽמְרוּ. כְּדַרְכּוֹ מְמַלֵּא אֶת הַמַּחַט. מְכַלֶּב אַחַת אַחַת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדַרְכּוֹ אַחַת אַחַת. מְכַלֶּב מַפְסִיעַ. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנַן. הָרוֹצְעָנִין מַכַלְּבִין בַּמּוֹעֵד. אִין תֵּימַר אַחַת אַחַת. כָּךְ הִיא אוּמְנוֹתָן. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בְּמַפְסִיעַ. אֵי זֶהוּ הֶדְיוֹט וְאֵי זְהוּ אוּמָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כָּל־שֶׁהוּא מְזַוֵּיג אֶת הָאוֹמֵרִיּוֹת זֶהוּ אומָּן. וְכָל־שׁאֵינוֹ מְזַוֵּיג אֶת הָאוֹמֵרִיּוֹת זֶה הוּא הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. בְּתוֹפֵר כִּיסִּין כִּיסִּין הִיא מַתְנִיתָה.תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק א הלכה ח