וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחׇכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכׇל־מְלָאכָֽה׃ לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשׂ֛וֹת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכׇל־מְלָאכָֽה׃ וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אׇהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה־דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כׇּל־חֲכַם־לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ׃ אֵ֣ת ׀ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וְאֶת־הָֽאָרֹן֙ לָֽעֵדֻ֔ת וְאֶת־הַכַּפֹּ֖רֶת אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וְאֵ֖ת כׇּל־כְּלֵ֥י הָאֹֽהֶל׃ וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיּ֖וֹר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ וְאֵ֨ת שֶׁ֧מֶן הַמִּשְׁחָ֛ה וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים לַקֹּ֑דֶשׁ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖ךָ יַעֲשֽׂוּ׃ {פ}
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃ שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃ וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ {ס} וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
רַב אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין אֶפֶר הַכִּירָה מוּכָן אֶלָּא [לְ]מִצְוָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּשֶׁלֹּא הֵכִינוֹ. אֲבָל אִם הֵכִינוֹ מְכַסִּין בּוֹ (צוֹאָה) וּמִצְוָה. וְאַתְייָא כַּהִיא דְּאָמַר רִבִּי שַׁמַּי. דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הֵכִינוֹ לְמִצְוָה מְכַסִּין בּוֹ מִצְוָה. צוֹאָה. מְכַסִּין בּוֹ צוֹאָה מִצְוָה. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב זֵירָא וְרִבִּי אַבָּא בַּר יוֹסֵף. חַד אָמַר. יֵשׁ הָכֵן לָצוֹאָה. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵין הָכֵן לְצוֹאָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר. אֵין הָכֵן. לְמָאן דְּאָמַר. יֵשׁ הָכֵן. וִיכַסֶּה בוֹ אֶת הַכּוֹי. אָמַר לֵיהּ. כּוֹי דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִטְעוֹת בּוֹ. צוֹאָה אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִטְעוֹת בָּהּ. אָמַר לֵיהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן. אַף הוּא חוֹפֵר בַּדֶּקֶר וּמְכַסֶּה. וְתַנֵּי כֵן. הֵבִיא עָפָר לַטּוּחַ אֶת גַּגּוֹ. סִיד לַסּוּד אֶת בֵּיתוֹ. מְכַסִּין בּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְכַסִּין. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. מְכַסִּין. לְשֵׁעָבַר. מָאן דְּאָמַר. אֵין מְכַסִּין. בְּבָא לִישְׁאָל כַּתְּחִילָּה.תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כּוֹי אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. מָה אִם מִילָה שֶׁווַדָּייָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין סְפֵיקָהּ דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב. כִּיסּוּי הַדָּם שֶׁאֵין ווַדָּייוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּין הוּא שֶׁלֹּא יִדְחֶה סְפֵיקוֹ אֶת יוֹם טוֹב. וּמוּתָּר לִשְׁחוֹט בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשׁוֹחֵט לַחוֹלֶה. אָֽמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי שׁוֹפָר שֶׁבִּגְבוּלִים יוֹכִיחַ. שֶׁאֵין ווַדָּייוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת וַהֲרֵי סְפֵיקוֹ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב. מַה סָפֵק יֵשׁ שָׁם. יוֹם חוֹל הוּא יִתִקַע יוֹם טוֹב הוּא יִתִקַע. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. בְּאַנְדְּרוֹגֻינֹס שֶׁתָּקַע. וְתַנֵּי כֵן. אַנְדְּרוֹגֻינֹס מוֹצִיא אֶת מִינוֹ [וְאֵינוֹ מוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ]. טוּמְטוּם אֵינוֹ מוֹצִיא לֹא אֶת מִינוֹ וְלאֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם בְּאַנְדְּרוֹגֻינֹס שֶׁתָּקַע. בְּדָא דְתַנֵּי. אֵין לוֹ תְשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי (אַבָּיֵי) [אַבִּין]. זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיָה רִבִּי חִייָה הַגָּדוֹל אוֹמֵר. אֵין לָהֶן תְּשׁוּבָה. וְהֵשִׁיב רִבִּי לָֽעְזָר בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי לָֽעְזָר הַקַּפָּר. מָה אִם מִילָה שֶׁאֵין סְפֵיקָהּ דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב ווַדָּייָהּ דּוֹחָה אֶת לֵילֵי יוֹם טוֹב. תֹּאמַר בְּכִיסּוּי הַדָּם שֶׁווַדָּייוֹ דּוֹחֶה אֶת לֵילֵי יוֹם טוֹב. הוֹאִיל ווַדָּייוֹ דּוֹחָה אֶת לֵילֵי יוֹם טוֹב דִּין הוּא שֶׁיִּדְחֶה סְפֵיקוֹ אֶת יוֹם טוֹב. וְקָמַת כְּמשה דִצְרָכַת לְרַבָּנִן קַדְמָאֵיי וְקָשַׁת בִּידֵיהוֹן. כֵּן צְרָכַת לְרַבָּנִן (אַחָרַיי) [אַחֲרָא] וְקָשַׁת בִּידֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָחָא. אַנְדְּרוֹגֻינֹס מוֹצִיא אֶת מִינוֹ כַּתְחִילָּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה. לִשְׁעָבַר.וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן. הָדָא דְאַתָּ אָמַר. בְּאֵפֶר שֶׁהוּסַּק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֲבָל בְּאֵפֶר שֶׁהוּסַּק בְּיוֹם טוֹב לֹא בְדָא. בְּשֶׁלֹּא שָׁחַט. אֶבָל אִם שָׁחַט מוּטָּב שֶׁיִּטּוֹל מֵאֵפֶר שֶׁהוּסַּק בְּיוֹם טוֹב. וְאַל יַחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דוּ אָמַר. מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאִינָהּ כְּתוּבָה בְצִידָּהּ נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה דוּ אָמַר. הוֹאִיל וְאֵין מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה בְלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָֽיְתָה כְתוּבָה בְצִידָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. קְעָרָה שֶׁחָקְקָה קוֹף מָהוּ. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי זְעוּרָה וְרַב הַמְנוּנָא. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מוּתָּר. מָאן דְּאָמַר. אָסוּר. נַעֲשֶׂה כְמוּקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ וְלֹא יָדַע בּוֹ. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. נַעֲשֶׂה כְטֵבֵל שֶׁתִּיקְּנוֹ שׁוֹגֵג. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. מָהוּ לִשְׁתַּמֵּשׁ עַל גַּב מְקוֹמָהּ. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָסוּר לִשְׁתַּמֵּשׁ עַל גַּבֵּי קַרְקַע.תלמוד ירושלמי ביצה פרק א הלכה ג
המקדש בטעות ובפחות מש"פ וכן קטן שקדש אע"פ ששלח סבלונות לאחר [מכן] אינה מקודשת שמחמת קדושין הראשונים שלח ואם בעל קנה ר' שמעון בן יהודה אומר [משם] ר"ש אע"פ שבעל לא קנה שלא היתה בעילה אלא מחמת קדושין הראשונים.המקדש בגזילה ובפקדון או שחטף ממנה סלע וקדשה בו ה"ז מקודשת אמר לה התקדשי לי בסלע שיש בידך אינה מקודשת כיצד יעשה יטלנו [הימנה] ויחזור [ויתננו] לה ויאמר הרי את מקודשת לי.המקדש בבשר מעשר אפילו לאחר שחיטה אינה מקודשת בעצמיו בגידיו בקרניו בטפליו בדמו בחלבו ובעורו ובגיזתו ה"ז מקודשת המקדש בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת בהקדש במזיד קידש מפני שמעל בשוגג לא [מעל] דברי ר"מ ר' יהודה אומר אם יש לו בהן טובת הנאה ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת א"ר נראין דברי ר' יהודה בהקדש ודברי ר"מ במעשר שני.תוספתא קידושין פרק ד תוס ז