אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאַנְשֵׁ֣י רָעָ֑ה וְאַל־תִּ֝תְאָ֗ו לִֽהְי֥וֹת אִתָּֽם׃ כִּי־שֹׁ֭ד יֶהְגֶּ֣ה לִבָּ֑ם וְ֝עָמָ֗ל שִׂפְתֵיהֶ֥ם תְּדַבֵּֽרְנָה׃ בְּ֭חׇכְמָה יִבָּ֣נֶה בָּ֑יִת וּ֝בִתְבוּנָ֗ה יִתְכּוֹנָֽן׃ וּ֭בְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּלְא֑וּ כׇּל־ה֖וֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים׃ גֶּבֶר־חָכָ֥ם בַּע֑וֹז וְאִֽישׁ־דַּ֝֗עַת מְאַמֶּץ־כֹּֽחַ׃ כִּ֣י בְ֭תַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ֣ מִלְחָמָ֑ה וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃ רָאמ֣וֹת לֶאֱוִ֣יל חׇכְמ֑וֹת בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃ מְחַשֵּׁ֥ב לְהָרֵ֑עַ ל֝֗וֹ בַּעַל־מְזִמּ֥וֹת יִקְרָֽאוּ׃ זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ׃ הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה׃ הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֽׂוֹךְ׃ כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ־זֶ֥ה הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפׇעֳלֽוֹ׃ אֱכׇל־בְּנִ֣י דְבַ֣שׁ כִּי־ט֑וֹב וְנֹ֥פֶת מָ֝ת֗וֹק עַל־חִכֶּֽךָ׃ כֵּ֤ן ׀ דְּעֶ֥ה חׇכְמָ֗ה לְנַ֫פְשֶׁ֥ךָ אִם־מָ֭צָאתָ וְיֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃ {פ}
אַל־תֶּאֱרֹ֣ב רָ֭שָׁע לִנְוֵ֣ה צַדִּ֑יק אַֽל־תְּשַׁדֵּ֥ד רִבְצֽוֹ׃ כִּ֤י שֶׁ֨בַע ׀ יִפּ֣וֹל צַדִּ֣יק וָקָ֑ם וּ֝רְשָׁעִ֗ים יִכָּשְׁל֥וּ בְרָעָֽה׃ בִּנְפֹ֣ל (אויביך) [א֭וֹיִבְךָ] אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ׃ פֶּן־יִרְאֶ֣ה יְ֭הֹוָה וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵעָלָ֣יו אַפּֽוֹ׃ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בָּֽרְשָׁעִֽים׃ כִּ֤י ׀ לֹא־תִהְיֶ֣ה אַחֲרִ֣ית לָרָ֑ע נֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃ יְרָא־אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּנִ֣י וָמֶ֑לֶךְ עִם־שׁ֝וֹנִ֗ים אַל־תִּתְעָרָֽב׃ כִּֽי־פִ֭תְאֹם יָק֣וּם אֵידָ֑ם וּפִ֥יד שְׁ֝נֵיהֶ֗ם מִ֣י יוֹדֵֽעַ׃ {פ}
גַּם־אֵ֥לֶּה לַחֲכָמִ֑ים הַֽכֵּר־פָּנִ֖ים בְּמִשְׁפָּ֣ט בַּל־טֽוֹב׃ אֹ֤מֵ֨ר ׀ לְרָשָׁע֮ צַדִּ֢יק אָ֥֫תָּה יִקְּבֻ֥הוּ עַמִּ֑ים יִזְעָמ֥וּהוּ לְאֻמִּֽים׃ וְלַמּוֹכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם וַ֝עֲלֵיהֶ֗ם תָּב֥וֹא בִרְכַּת־טֽוֹב׃ שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֝שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים׃ הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ ׀ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֝חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ׃ {פ}
אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ וַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ׃ אַל־תֹּאמַ֗ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָֽשָׂה־לִ֭י כֵּ֤ן אֶעֱשֶׂה־לּ֑וֹ אָשִׁ֖יב לָאִ֣ישׁ כְּפׇעֳלֽוֹ׃ {פ}
עַל־שְׂדֵ֣ה אִישׁ־עָצֵ֣ל עָבַ֑רְתִּי וְעַל־כֶּ֝֗רֶם אָדָ֥ם חֲסַר־לֵֽב׃ וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה׃ וָאֶחֱזֶ֣ה אָֽ֭נֹכִי אָשִׁ֣ית לִבִּ֑י רָ֝אִ֗יתִי לָקַ֥חְתִּי מוּסָֽר׃ מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃ וּבָֽא־מִתְהַלֵּ֥ךְ רֵישֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹרֶ֗יךָ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃ {פ}
וְאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״. מָה שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת — לְעוֹלָם, אַף מוֹרָא הָאֲמוּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — לְעוֹלָם.אֶלָּא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי מֵהַבְעָרָה. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?! אִי לְרַבִּי יוֹסֵי — לְלָאו. אִי לְרַבִּי נָתָן — לְחַלֵּק.תלמוד בבלי יבמות דף ו עמוד ב
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה מִכֵּיוָן שֶׁתִּסְרַח מַה שֶׁבְּשָׂדֶה הוּתָּר מַה שֶׁבַּבַּיִת. תַּנֵי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֲפִילוּ אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים אָסוּר עַד שֶׁיִּסְרַח.תֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּטִיט. שָׁרִייָן בְּטִיט בָּטֵל וְהוּא שֶׁגְּבָלוֹ. תֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ בְכָר. נְתָנוֹ בְכָר בָּטֵל וְהוּא שֶׁיָּשַׁן עָלָיו.תֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית מַהוּ שֶׁיְּהֵא אָסוּר מִשּׁוּם סְפִחִין. רִבִּי לֵוִי צֶנַּבָּרָיָא שְׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא וְשָׁרָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָא דְלָא סָֽמְכִית עָלַי אִשְׁתְּאֵלִת לְאִילֵּין דְּבֵית כַּרְסָנָה וְאָֽמְרִין נָהֲגִין הֲוֵינָא כְּנַשִּׁין תֶּבֵן מִן עֲרוּבָת שְׁמִיטְּתָא. וְכַד מְחַסְּרִין מַייתֵי מִן שׁוּרַיָּא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִתְנִיתָא אָמַר שֶׁהוּא מוּתָּר. דְּתַנֵּי הַצַּבָּעִין וְהַפַּטָּמִין לוֹקְחִין מוּרְסָן מִכֵּל מָקוֹם וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימוֹר אֲפִילוּ מִן הֶחָשׁוּד. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁאֵינוּ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא. אִם אֵינוֹ חָשׁוּד הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר. אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי מַתְנִיתָא אָמַר שֶׁהוּא אָסוּר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן וּבַשְּׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע וּבָעֵץ כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם.תלמוד ירושלמי שביעית פרק ט הלכה ה