משנה: סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִם אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין. אֵין יוֹרְדִין לְפִילוֹמָא, וְאֵין עוֹשִׂין אַפּוּקְטְפִיזִין בַּשַּׁבָּת וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן וְלֹא מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר. מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא׃
עדים שאמרו מעידין אנחנו בפלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה עובד כוכבים נתין וממזר עד שלא נחקרה עדותן בב"ד אמרו בדאין אנו הרי אלו נאמנין משנחקרה עדותן בב"ד אמרו בדאין אנו אין נאמנים [זהו] כללו של דבר עדים שהעידו לטמא לטהר לרחק ולקרב לאסור ולהתיר לפטור [ולחייב] עד שלא נחקר עדותן בב"ד אמרו בדאין אנו הרי אלו נאמנין משנחקרה עדותן בב"ד אמרו בדאין אנו אין נאמנין.יפה כח שטר מכח עדים [וכח עדים] מכח שטר יפה כח שטר שהשטר מוציא אשה מבעלה מה שאין כן בעדים יפה כח עדים שהעדים שאמרו מת פלוני תנשא אשתו כתוב בשטר מת פלוני לא תנשא אשתו אם אמרו מה שכתוב בשטר זה שמענו ושכחנו תנשא אשתו כותב אדם עדותו בשטר ומעיד עליה אפילו לאחר מאה [שנה].יפה כח שטר מכח כסף [וכח כסף] מכח שטר שהשטר גובה מנכסים משועבדים מה שאין כן בכסף יפה [כח הכסף] שהכסף פודה את הערכין ואת החרמין ואת ההקדשות ואת מעשר שני מה שאין כן בשטר יפה כח שטר וכסף מכח חזקה [וכח חזקה מכח שטר וכסף יפה כח שטר וכסף] ששטר וכסף קונים עבד עברי מה שאין כן בחזקה יפה כח חזקה שאם מכר עשר שדות כיון שהחזיק באחד מהם [קנה] את כולם אבל לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או לא כתב לו אלא על אחת מהן לא קנה אלא אותה שדה בלבד.תוספתא כתובות פרק ב תוס ד
הלכה: עַד הֵיכָן. עַד כְּדֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. בִּיקֵּשׁ לְהָבִיא דְבֵילָה. נֹאמַר אִם הָֽיְתָה קְעִילִית מֵבִיא. אִם הָֽיְתָה בוֹצְרִית אֵינוֹ מֵבִיא.פְּשִׁיטָא שֶׁהוּא מַקְרִיב שְׁלָמִים. רִבִּי אִימִּי אָמַר מַקְרִיב שְׁלָמִים. רַב אָמַר מְקֵיצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ. רּבִּי זְעִירָא בָּעֵי. יָחִיד שֶׁנִּתְעָצֵל וְלֹא בָא מֵבִיא גְדִי וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת כֶּסֶף.וַעֲטָרָה שֶׁלְזַיִת בְּרֹאשׁוֹ. שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה.תלמוד ירושלמי ביכורים פרק ג הלכה ג