נִבְחָ֣ר שֵׁ֭ם מֵעֹ֣שֶׁר רָ֑ב מִכֶּ֥סֶף וּ֝מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב׃ עָשִׁ֣יר וָרָ֣שׁ נִפְגָּ֑שׁוּ עֹשֵׂ֖ה כֻלָּ֣ם יְהֹוָֽה׃ עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה (ויסתר) [וְנִסְתָּ֑ר] וּ֝פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃ עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃ צִנִּ֣ים פַּ֭חִים בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם׃ חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ גַּ֥ם כִּי־יַ֝זְקִ֗ין לֹֽא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃ עָ֭שִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל וְעֶ֥בֶד לֹ֝וֶ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה׃ זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה (יקצור) [יִקְצׇר־]אָ֑וֶן וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃ טֽוֹב־עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל׃ גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃ אֹהֵ֥ב (טהור) [טְהׇר־]לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃ עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה נָ֣צְרוּ דָ֑עַת וַ֝יְסַלֵּ֗ף דִּבְרֵ֥י בֹגֵֽד׃ אָמַ֣ר עָ֭צֵל אֲרִ֣י בַח֑וּץ בְּת֥וֹךְ רְ֝חֹב֗וֹת אֵרָצֵֽחַ׃ שׁוּחָ֣ה עֲ֭מֻקָּה פִּ֣י זָר֑וֹת זְע֥וּם יְ֝הֹוָ֗ה (יפול) [יִפׇּל־]שָֽׁם׃ אִ֭וֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃ עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ נֹתֵ֥ן לְ֝עָשִׁ֗יר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ הַ֥ט אׇזְנְךָ֗ וּ֭שְׁמַע דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים וְ֝לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי׃ כִּֽי־נָ֭עִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵ֣ם בְּבִטְנֶ֑ךָ יִכֹּ֥נוּ יַ֝חְדָּ֗ו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ לִֽהְי֣וֹת בַּ֭יהֹוָה מִבְטַחֶ֑ךָ הוֹדַעְתִּ֖יךָ הַיּ֣וֹם אַף־אָֽתָּה׃ הֲלֹ֤א כָתַ֣בְתִּֽי לְ֭ךָ (שלשום) [שָׁלִשִׁ֑ים] בְּמֹ֖עֵצ֣וֹת וָדָֽעַת׃ לְהוֹדִֽיעֲךָ֗ קֹ֭שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֝מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃ אַֽל־תִּגְזׇל־דָּ֭ל כִּ֣י דַל־ה֑וּא וְאַל־תְּדַכֵּ֖א עָנִ֣י בַשָּֽׁעַר׃ כִּֽי־יְ֭הֹוָה יָרִ֣יב רִיבָ֑ם וְקָבַ֖ע אֶת־קֹבְעֵיהֶ֣ם נָֽפֶשׁ׃ אַל־תִּ֭תְרַע אֶת־בַּ֣עַל אָ֑ף וְאֶת־אִ֥ישׁ חֵ֝מ֗וֹת לֹ֣א תָבֽוֹא׃ פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹרְחֹתָ֑ו וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃ אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף בַּ֝עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃ אִם־אֵֽין־לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֝שְׁכָּבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃ אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם אֲשֶׁ֖ר עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃ חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֝תְיַצֵּ֗ב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃ {פ}
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר אמר רבי יהודה מעשה [בסוכת הילני בלוד שהיתה גבוהה יתר] מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין [אצלה] ולא [אמר אחד מהן דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה חייבת בסוכה] אמר להם והלא שבעה בנים [תלמידי חכמים היו לה וכולן שרויין בתוכה].[סוכה] שחמתה מרובה מצלתה פסולה בד"א מלמעלה אבל מן הצדדין אפילו כולה מלאה חמה כשרה סיכך על גבי מטה ועל גבי אילן שהן גבוהים י' טפחים אם היתה צלתה מרובה מחמתה כשרה ואם לאו פסולה [סוכת הרועים סוכת הקייצין וסוכה גזולה פסולה].סיככה בחבלים ובפקיעי עמיר [כשרה] סיככה בהוצני פשתן כשרה באניצי פשתן פסולה [בקוצים ובדוקרנים] אע"פ שדבקן זה בזה [כשרה סיככה בשבולין אם היה הקש מרובה על הדגן כשרה ואם לאו פסולה ר"י בר' יהודה אומר] סככה בבלאי כלים [כשרה].תוספתא סוכה פרק א תוס ד
משנה: כֵּלִים הַנִּגְמָרִים בְּטַהֲרָה צְרִיכִין טְבִילָה לַקּוֹדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הַכֶּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקּוֹדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. הָרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ פָּסוּל וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה. וּבַתְּרוּמָה נִיטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה. וּבַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן. וְהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּקּוֹדֶשׁ אֲבָל לֹא בַּתְּרוּמָה׃הלכה: תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיִתָה אוֹרֶגֶת בֶּגֶד אֶחָד בְּטַהֲרָה וּבָאת אֶצֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְהִישָּׁאֵל לוֹ. אָֽמְרָה לוֹ. יוֹדַעַת אָנִי שֶׁלֹּא נִיטְמָא. אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַתִּי דַּעְתִּי לְשׁוֹמְרוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בוֹדְקָהּ אָֽמְרָה לוֹ. נִידָּה בָאָה וּמָֽתְחָה עִימִּי בַּחֶבֶל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. גְּדוּלִים הֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ. כֵּלִים הַנִּגְמָרִים בְּטַהֲרָה צְרִיכִין טְבִילָה לַקּוֹדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיִתָה אוֹרֶגֶת מִטְפַּחַת אַחַת בְּטַהֲרָה וּבָאת אֶצֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְהִישָּׁאֵל לוֹ. אָֽמְרָה לוֹ. יוֹדַעַת אָנִי שֶׁלֹּא נִיטְמָא. אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַתִּי דַּעְתִּי לְשׁוֹמְרוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בוֹדְקָהּ אָֽמְרָה לוֹ. נִפְסְקָה נֵימָה אַחַת וּקְשַׁרְתְּיהָ בְפִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. גְּדוּלִים הֵן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ. כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטַהֲרָה צְרִיכִין טְבִילָה בַקּוֹדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה.הַחוֹתֵךְ מִשְּׁפוֹפֶרֶת הַקּוֹדֶשׁ. חוֹתְכָהּ וּמַטְבִּילָהּ טְעוּן טְבִילָה. נִיחָה חוֹתְכָהּ. מַטְבִּילָהּ. וְיַכְרִיכֶנָּה (בְּשִׂיט) [בְּסִיב] וְיַטְבִּילָהּ. אָמַר רִבִּי אִילָא. תִּפְתָּר שֶׁחֲתַכָהּ עַל מְנָת לָהַטְבִּילָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עַד כָּאן בְּקוֹדְשֵׁי מִקְדָּשׁ הַמְקוּדָּשִׁים. מִיכָּן הָאֵילַךְ בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ.תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג הלכה ב