משנה: קוֹשְׁרִין נִימִין בַמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה אִם בַּתְּחִילֶָּה כָּאן וְכָאן אָסוּר. חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה אִם בַּכֶּלִי כָּאן וְכָאן אָסוּר: הלכה: פיס׳. קוֹשְׁרִין נִימָה בַמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. נִימָא שֶׁבַּכִּינּוֹר שֶׁנִּפְסְקָה וּקְשָׁרָהּ הִיא אֵינָהּ מַשְׁמַעַת אֶת הַקּוֹל אֶלָּא מְשַׁלְשֶׁל מִלְּמַעֲלָן וְעוֹנֵב מִלְּמַטָּה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל וּכְלֵי שִׁיר מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. חֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ אֵין דּוֹחִין. וְהָכָא אַתְּ אֲמַר הָכֵין. רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי פְּדָת. מִפְּנֵי קִילְקוּל פַּיִיסוֹת. אָמַר רִבִּי . וְהֵן שֶׁהִפִּיסוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם לֵוִי סוֹבַייָה. בֵּין בְּנִפְרֶכֶת בֵּין בְּשֶׂאֵינָהּ נִפְרֶכֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. כָּאן בְּלַחָה כָּאן בִּיבֵישָׁה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אָמַר. כָּאן בְּיָד כָּאן בְּכֶלִי. אַתְיָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים כְּבַר קַפָּרָא. וּדְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנֵּי. כָּל־הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין חוּץ מִן הַמַּבְעִיר וְהָעוֹשֶׁה חַבּוּרָה. בַּר קַפַּרָא אָמַר. אֲפִילוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לְאֶפֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. והוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְדָם אוֹ לְאֶפֶר. רִבִּי אָחָא רִבִּי חֲנִינְה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָאן וְכָאן בְּלַחָה אֲנָן קַייָמִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְדָם.
וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס. וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ. לְרַבּוֹת אֶת הַסָּרִיס. חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. [כְּקוֹף]. תלמוד ירושלמי סוטה פרק ד הלכה ד
אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ, הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּאָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ מִלְּתָא, לָא לַהְדַּר לֵיהּ מִלְּתָא טְפֵי מִמַּאי דַּאֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ, דְּאִיהוּ אָמַר לֵיהּ: ״מָה זוֹ סְמִיכָה״, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ: ״מָה זוֹ שְׁתִיקָה״.תַּנְיָא, אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאָסוּר לַהֶדְיוֹט — מוּתָּר לַגָּבוֹהַּ, מְקוֹם שֶׁמּוּתָּר לַהֶדְיוֹט — אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוּתָּר לַגָּבוֹהַּ? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: נְדָרִים וּנְדָבוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁמּוּתָּר לַהֶדְיוֹט וְאָסוּר לַגָּבוֹהַּ!אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: מָה לִנְדָרִים וּנְדָבוֹת — שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן, תֹּאמַר בְּעוֹלַת רְאִיָּיה — שֶׁקָּבוּעַ לָהּ זְמַן. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: אַף זוֹ אֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן, דִּתְנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ כָּל הָרֶגֶל כּוּלּוֹ, וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.תלמוד בבלי ביצה דף כ עמוד ב