משנה: כְּיוֹצֵא בוֹ הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הֶעָרָב לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וְהָיָה בְעָלֶיהָ מְגָֽרְשָׁהּ יַדִּירֶנּוּ הֲנָייָה שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קָיְנוֹנִייָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ. הלכה: כְּיוֹצֵא בוֹ הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כול׳. חָמוֹי דִבְרַתֵּיהּ דְּרִבִּי חַגַּיי הֲוָה עֲרָבָא בְּפוֹרְנָהּ דִּבְרַתֵּיהּ דְּרִבִּי חַגַּיי וַהֲוָה מְבַזְבְּזָה בְנִכְסַייָא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. אָמַר. צָרִיךְ לְהַדִּיר הֲנָייָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין צָרִיךְ לְהַדִּיר הֲנָייָה. אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וּמַה אִילּוּ וְיַחְזוֹר וְיִסְבִּינָהּ לֵית מָרֵי חוֹבָה אֲתִי וְטָרִף. אֲמַר. דְּלָא יַחְזוֹר. וְיַעַבְדִּינוֹן מִטַּלְטְלִין אוֹ פָּרָאפֶרְנוֹן וְלָא מַשְׁכַּח מָרֵי חוֹבָה מַה מִתְפַּס. וּנְפַק עוֹבְדָא כְרִבִּי אָחָא.
היו חותמים על השטר בא' בניסן בשמיטה ובאו אחרים ואמרו להם היאך אתם חתומין על השטר זה שהרי אתם הייתם עמנו היום במקום פלוני עדותן כשרה והשטר כשר שאני אומר שמא איחר זמנו של שטר וכתבו שטר שזמנו בשבת או בעשרה בתשרי ר' יהודה מכשיר ור' יוסי פוסל א"ל ר' יהודה מעשה שבא לפניך והכשרת א"ל ר' יוסי אני לא הכשרתי ואם הכשרתי הכשרתי.העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שסימא את עין עבדו ואח"כ הפיל את שינו שכן הרב אומר ואח"כ נמצאו זוממין משלמין לעבד הפיל את שינו ואח"כ סימא את עינו שכן העבדים אומרים ונמצאו זוממין משלמין לרב סימא שתיהן כאחת והפיל שינו כאחת ובאו אחרים ואמרו לא כי אלא שתיהן זו אחר זו ונמצאו זוממין משלמין לעבד סימא שתיהן זו אחר זו והפיל שתיהן זו אחר זו ובאו אחרים ואמרו לא כי אלא שתיהן כא' ונמצאו זוממין משלמין דמי עבד הסומא לרב סימא את עין עבדו והרי הוא תחתיו ומשמשו ונמצאו זוממין משלמין דמי עבד הסומא לרב.העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה שכן האשה אמרה ונמצאו זוממין משלמין דמי כתובתה לאיש גירש את אשתו ונתן לה כתובתה שכן האיש אומר ונמצאו זוממין משלמין דמי כתובה לאשה גירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה והרי היא תחתיו ומשמשתו ונמצאו זוממין אין אומרין ישלמו לה כתובתה אלא טובת הנאת כתובה וכי מה היא טובת הנאת כתובה אין אומרין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם תמות בחיי בעלה בעלה יורשה לאחר מיתת בעלה יורשת כתובתה ואין יורשין אותה לפיכך הן משלמים.תוספתא מכות פרק א תוס ה
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן גוזלו אף אני אביא גזלאמרי הכי נמי אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכירכובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה (דברים כד, יד) לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאויןתלמוד בבלי בבא מציעא דף סא עמוד א