משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ גְּזַלְתִּיךָ וְהִלְוִיתַנִי הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לָךְ וְאִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ חַייָב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ אִם הִלְוִיתַנִי אִם הִפְקַדְתָּה אֶצְלִי אִם לֹא הִפְקַדְתָּ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ גְּזַלְתִּיךָ כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. גְּזַלְתִּיךָ וְהִלְוִיתַנִי הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי וְהֶחֱזַרְתִּי לָךְ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ מִן הַדִּין. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר. עוֹד הִיא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. הוֹצֵאתִי מִן הַכִּיס וְנָתַתִּי לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב הוּנָא אָמַר. אוֹמְרִין לוֹ. אַתְּ לֵית יְדַע אָהֵן יְדַע.
קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּלְעִינִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. הַצַּבָּע, צוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ, וְלֹא יִצְבַּע בְּשָׂכָר, שֶׁאֵין עוֹשִׂין סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, וְלֹא בִבְכוֹרוֹת, וְלֹא בִתְרוּמוֹת, וְלֹא בִנְבֵלוֹת, וְלֹא בִטְרֵפוֹת, וְלֹא בִשְׁקָצִים, וְלֹא בִרְמָשִׂים. וְלֹא יִהְיֶה לוֹקֵחַ יַרְקוֹת שָׂדֶה וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק, אֲבָל הוּא לוֹקֵט וּבְנוֹ מוֹכֵר עַל יָדוֹ. לָקַח לְעַצְמוֹ וְהוֹתִיר, מֻתָּר לְמָכְרָן:
לָקַח בְּכוֹר לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ אוֹ לָרֶגֶל וְלֹא צָרִיךְ לוֹ, מֻתָּר לְמָכְרוֹ. צָדֵי חַיָּה עוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִינִים טְמֵאִין, מֻתָּרִים לְמָכְרָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁנִּתְמַנָּה לוֹ לְפִי דַרְכּוֹ, לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא אֻמָּנוּתוֹ בְכָךְ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
לוּלְבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּעוּר. לוּלְבֵי הָאֵלָה וְהַבָּטְנָה וְהָאֲטָדִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. אֲבָל לֶעָלִין יֵשׁ בִּעוּר, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׁרִין מֵאֲבִיהֶן:
משנה שביעית פרק ז משנה ו
מצא שטרי חוב שאין בהם אחריות נכסים בזמן שלוה מודה יחזיר למלוה אם לא לא יחזיר לא לזה ולא לזה דר"מ שהיה ר"מ אומר שטר שיש בו אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדין ושאין בו אחריות נכסים גובה מנכסים בני חורין וחכמים אומרים זה וזה לא יחזיר מפני שזה וזה גובה מנכסים משועבדין.מצא גט אשה בזמן שהאיש מודה יחזיר לאשה אם לאו לא יחזיר לא לזה ולא זה גט שחרור בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד ואם לאו לא יחזיר לא לזה ולא לזה אונקילוסיא בזמן שהלוה מודה יחזיר למלוה ואם לאו לא יחזיר לא לזה ולא לזה דיתקאות ופתיקאות ומתנות בזמן שהנותן מודה יחזיר למקבל ואם לאו לא יחזיר לא לזה ולא לזה. שטרי מקח וממכר שטרי אריסות וקבלנות בהמה הרי זה לא יחזיר לא לזה ולא לזה.גזרי דין ופרוזבלין הרי זה יחזיר לפי שכתובין על שמו בין שמצאן בשוק ובין שמצאן בין שטרותיו של אביו כללו של דבר אם יש עמהן סמפונות יעשה מה שבסמפונות. הודאת בעל דין כמאה עדים אימתי בזמן שטענו והודה אבל אם הודה מפי עצמו יכול לחזור בו שהפה שאסר הוא הפה שהתיר הודאת בעל דין כמאה עדים והשליש נאמן משניהן זה אומר כך וזה אומר כך והשליש אומר כך השליש נאמן אימתי בזמן שהשלישות יוצא מתחת ידו אין השלישות יוצא מת"י הרי הוא כאחד מכל אדם נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי את מקחי אימתי בזמן שהמקח יוצא מת"י אין המקח יוצא מת"י הרי הוא כאחד מכל האדם נאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי אימתי בזמן שהדין לפניו אבל אין הדין לפניו הרי הוא כאחד מכל האדם.תוספתא בבא מציעא פרק א תוס ז