משנה: הֵבִיאוּ לְפָנָיו יְרָקוֹת וַחֲזֶרֶת מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרוֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹסֶת מִצְוָה. רִבִּי לִעֶזֶר בֵּי רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִצְוָה. וּבַמִּקְדָּשׁ מְבִיאִין לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁל פֶּסַח׃ הלכה: חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. צָרִיךְ לְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת שְׁנֵי פְעָמִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵינוֹ צָרִיךְ לְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת שְׁנֵי פְעָמִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִם לֹא טִבֵּל פַּעַם רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לְטַבֵּל פַּעַם שְׁנִייָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁבְּכָל־ הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים. סְבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל הָדָא דְבַר קַפָּרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל בַּר קַפָּרָא. שֶׁבְּכָל־הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עִם הַפַּת. וְכָאן אָנוּ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. יוֹצְאִין בַּמַּצָּה בֵּין שֶׁכִּיווֵן. בֵּין שֶׁלֹּא כִיווֵן. וְהָכָא מִכֵּיוָן שֶׁהֵיסַב. חֲזָקָה כִּיוֵּין. מְתִיב רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרוֹסֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹסֶת מִצְוָה. חֲזָרָת מִצְוָה. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן רַב מְטַבֵּל בַּתַּרְדִּין. תַּגָּרֵי יְרוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים. בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם תַּבְלֵי מִצְוָה. בְּנֵי בֵיתֵיהּ דְּאִיסִּי בְשֵׁם אִיסִּי. וְלָמְּה נִקְרֵא שְׁמָהּ (דּוּכָה) [רוֹבָה]. דּוּ דּוכָה עִימּוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי אָמַר. צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא עַבַה. מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה. זֵיכֶר לַטִּיט. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא רַכָּה. מִילְּתֵיהּ אָמַר. זֵיכֶר לַדָּם. תַּנֵּי וּבִגְבוּלִין צְרִיכִין שְׁנֵי תַבְשִׁילִין אֶחָד זֵיכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵיכֶר לַחֲגִיגָה.
הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ. וְהָרְבִיעִי, חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ:
תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד. עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים. וּבְשַׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם:
אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר, הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה, הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנָיִם:
משנה יומא פרק ב משנה ז
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, פְּשַׁט לֵיהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא תְּרִיתָאָה אָמַר רַבִּי יַנַּאי: בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּטָעוֹ, וְרַבּוּ גִּידּוּלָיו עַל עִיקָּרוֹ — מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא: שָׁבֵיק מָר תְּרֵין וְעָבֵיד כְּחַד?!מַאן נִינְהוּ תְּרֵין? דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַלְדָּה שֶׁסִּיבְּכָהּ בִּזְקֵינָהּ, וּבָהּ פֵּירוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹסִיפָה מָאתַיִם — אָסוּר.וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בָּצָל שֶׁנְּטָעוֹ בַּכֶּרֶם, וְנֶעֱקַר הַכֶּרֶם — אָסוּר.תלמוד בבלי נדרים דף נז עמוד ב