משנה: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵילּוּ וָאֵילּו אֵינָן עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָֽמְרוּ לוֹ בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֵינָן עוֹמְדִין אֲבָל עוֹמְדִין הֵן בַּעֲדַת רְשָׁעִים. הלכה: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַיִּ֜מַח אֶת־כָּל־הַיְק֣וּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ לְעָתִיד לָבוֹא. תַּנֵּי. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעוֹלָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹא יָדוֹן לוֹ רוּחִי. שֶׁאֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן רוּחִי בִּבְנֵי אָדָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לֹא יָדוֹן לֹו רוּחִי. שֶׁאֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים. אֲחֵרִים אוֹמְרִים. לֹא יָדוֹן לוֹ רוּחִי. שֶׁאֵינִי מַחֲזִירָהּ לִנְדָנָהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עִיקָּר זְרִיבָתָן לַחוֹלְטָנִית. מַה טַעַם. בְּ֭עֵת יְזוֹרְבוּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חוּמּוֹ נִדְֽעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ מָהוּ בְּחוּמּוֹ. בְּרִיתוּחָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶן הָיָה מַרְתִּיחָהּ בְּתוֹךְ גֵּיהִנָּם וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב בְּ֝חוּמּוֹ נִדְֽעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ יְהוּדָה בֵּירִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי אָֽמְרִין. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָֽרְשָׁעִים בָּגֵיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כַּתְּחִילָּה הוּא מַכְנִיס בָּהֶן חֲכָךְ וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיסָן לָאוֹר וְהֵן אוֹמְרִים. הוֹי הוֹי. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיסָן לְשֶׁלֶג וְהֵן אוֹמְרִים. ווַי ווַי. מַה טַעַם. וַיָּעֲ֤לֵ֨נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן. מָהוּ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן. מְקוֹם שֶׁהֵן אוֹמְרִין בּוֹ הוֹי. וִיקַבְּלוּ דִינָם וִיהֵא לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. עַל שֵׁם וְ֝לֵ֗ץ לֹֽא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃ אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַאי טַעֲמָא. וְאַנְשֵׁ֣י סְדוֹם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַֽײ מְאֹֽד׃ רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לַֽײ מְאֹֽד לְעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר. רָעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. וְחַטָּאִים בְּגִילּוּי עֲרָיוֹת. לַײ בַּעֲבוֹדָה זָרָה. מְאֹד בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה ומנא תימרא דלרבנן לא בעינן ספורין לפנינו דתנן טועה שאמרה יום אחד טמא ראיתי מטבילין אותה ט' טבילותז' לנדה ותרי לזיבה בין השמשות טמא ראיתי מטבילין אותה י"א טבילותי"א מאי עבידתייהו אמר רב ירמיה מדפתי כגון שבאת לפנינו בין השמשותתלמוד בבלי נידה דף סט עמוד א חוֹלֶה. דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ.זָקֵן. דִּכְתֵיב רְגָלִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֶה. תַּרְתֵּיהוֹן לְקוּלָּא. יָכוֹל לִשְׂמוֹחַ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו רְגָלִים. יָכוֹל לְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂמוֹחַ. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְשָׂמַחְתָּ.רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר זְכ֣וּרְךָ֔. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר רְגָלִים. טוּל בֵּנְתַיִם אֶת שֶׁהוּא יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁלְאָבִיו. וַאֲפִילוּ קָטָן יָכוֹל הוּא לִרְכּוֹב יָצָא. אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא רוֹאֶה כְתֵיפוֹ שֶׁלְאָבִיו וּמַפְסִעַ. בֵּית הִלֵּל דּוֹרְשִׁין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר זְכ֣וּרְךָ֔. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר רְגָלִים. טוּל בֵּנְתַיִם אֶת שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁלְאָבִיו. וּלְעִנְײַן טַהֲרוֹת אַתְּ אָמַר. אֵת שֶׁהוּא תָפוּס בְּיַד אָבִיו סְפֵיקוֹ כְפִיקֵּחַ. אָבִיו תּוֹפֵשׂ בְּיָדוֹ [סְפֵיקוֹ] כְחֵרֵשׁ. בְּרַם הָכָא בֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַייָב.תלמוד ירושלמי חגיגה פרק א הלכה א קודםהבא