משנה: הָרוֹדֶה פַת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה רִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּשֶׁל חִטִּים וְאוֹסֵר בְּשֶׁל שְׂעוֹרִים מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְּכָמוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ אֶת הַפַּת הַפַּת מוּתָּר שֶׁאֵין טַעַם כָּמוֹן אֶלָּא רֵיחַ כָּמוֹן. הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יַנַּאי נְתָנוֹ עַל פִּי מְגוּפַת חָבִית מַהוּ. אָמַר לוֹן יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ. מַהוּ יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּהָדָא דְתַנִּינָן תַּמָּן חָבִית מְלֵיאָה פֵירוֹת וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמַּשְּׁקִין אוֹ שֶׁמְּלֵיאָה מַשְׁקִין וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַפֵּירוֹת. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַמַּשְׁקִין נוֹגְעִין בְּחָבִיּוֹת. וְהָכָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא כִכָּר נוֹגַעַת בִּמְגוּפָה. אָמַר רִבִּי מָנָא וּמִינָהּ כְּמַה דְתֵימָא וְהוּא שֶׁיְּהוּ מַשְׁקִין נוֹגְעִין בְּחָבִיּוֹת עַצְמָהּ. וְאַף הָכָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא כִכָּר נוֹגַעַת בִּמְגוּפָה עַצְמָהּ. מִילְתֵיהּ אָמַר אֲפִילוּ בְצוֹנֶנֶת. אָמַר רִבִּי בָא בְּצוֹנֶנֶת הֲוָה עוּבְדָא. וְהָא תַנִּינָן חַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא שֶׁלֹֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהַהֶבֶל כּוֹבֵשׁ יְהֵא מוּתָּר. כְּמָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַיִם עוֹשִׂין פֵּירוֹת וּמַשְׁקִין אֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת דְּלֹא כְרִבִּי יוּדָה. אֶלָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מַיִם עוֹשִׂין פֵּירוֹת וַחֲסֵירִין וּמַשְׁקִין עוֹשִׂין פֵּירוֹת וְאֵינָן חֲסֵירִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מַשְׁקִין עוֹשִׂין פֵּירוֹת כָּל־עִיקָּר. וּמַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיִינוּ הוֹלְכִין אֶצֶל רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה לְקַיְטָרִין לִלְמוֹד תּוֹרָה הָיוּ נוֹתְנִין חֲמִטָתֵינוּ עַל גַּבֵּי קִבּוֹטִין שֶׁל מוּרִיֵיס וְהָיוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם מוּרִיֵיס דְּלָא כְרִבִּי יוּדָה. מַהֲלִימִין הָיוּ. וְאֵין אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל בַּעַל הַבַּיִת. נוֹטְלִין הָיוּ רְשׁוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. חִיטִּין מִלְּמַטָּן וּשְׂעוֹרִין מִלְּמַעֲלָן כְּשֵׁם שֶׁאֵין חִיטִּין שׁוֹאֲבוֹת כָּךְ אֵין הַשְּׂעוֹרִין שׁוֹאֲבוֹת. שְׂעוֹרִין מִלְּמַטָּן וְחִיטִּים מִלְּמַעֲלָן כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׂעוֹרִין שׁוֹאֲבוֹת כָּךְ הַחִיטִּין שׁוֹאֲבוֹת. מַהוּ לִצְלוֹת שְׁנֵי שְׁפוּדִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר שְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁל בּשָׂר נְבֵילָה בְּתַנּוּר אֶחָד. רַב יִרְמְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַב אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְשֵׁם לֵוִי מוּתָּר. פְּלִיגָא מַתְנִיתִין עַל רַב. אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים בְּתַנּוּר אֶחָד מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. הָא שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לֹא. מֵי צִתְרִי רַב אָמַר אָסוּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר. אַייְכוֹל שְׁמוּאֵל לְרַב מֵי צִתְרִי. הָדֵין טַװִיָּה רַב חִייָה בַּר אַשִׁי בְשֵׁם רַב מַשְׁגֵּר לֵיהּ בְּחָרוּתָא. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה רַב אָמַר וְהוּא שֶׁיְּהֵא קַרְקַע לְמַלְוֶה וּלְלֹוֶה. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמַלְוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְלֹוֶה לְלֹוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְמַלְוֶה. אֵין לוֹ קַרְקַע וּלְחַייָבִין קַרְקַע כּוֹתְבִין לוֹ פְּרוֹזְבּוֹל. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא קֶלַח אֶחָד בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כּוֹתְבִין לוֹ פְּרוֹזְבּוֹל. וְהָתַנֵּי הַשּׁוּתָפִין וְהָאָרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין אֵין לָהֶן פְּרוֹזְבּוֹל. אָֽמְרִין תַּמָּן כָּל־קֶלַח וְקֶלַח שֶׁל שׁוּתָפוּת הוּא בְּרַם הָכָא הוּא שֶׁלּוֹ.מָהוּ לִכְתּוֹב לָאֶפִּיטְרוֹפִּין עִל נִכְסֵי יְתוֹמִין נִיִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא כּוֹתְבִין לְאִישׁ עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. מָהוּ לִכְתּוֹב לְאִשָּׁה עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא וְכֵן לִיתוֹמִין עַל נִכְסֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין.רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשּׁ. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא חוֹרְשָׁא מַפִּיק דְּבָשׁ. וְאִילּוּ אָמַר וַיִּטְבּוֹל אוֹתָהּ בְּיַעֲרַת הַדְּבָשׁ יְאוּת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר שָֽׁמְעָה יַתָהּ כֵּן וַיִּטְבּוֹל אוֹתָהּ בְּיַעֲרַת הַדְּבָשׁ.תלמוד ירושלמי שביעית פרק י הלכה ג המוכר שדה לחברו ואמר לו ע"מ שאהא בה אריס ועל מנת שאהא בה שותף ועל מנת שהמעשרות שלי כשתמכרנה מכרה לי בדמים הללו אימתי שארצה אני בא נותן לו דמיה ונוטלה מותר.היה חייב לו מעות והשכיר לו בית מדינר לחדש והיה יפה סלע בחדש אסור. השכיר ממנו בדינר בחדש אם היה יפה סלע בחדש מותר משכן לו בית משכן לו שדה ואמר כשתמכרם מכרם לי בדמים הללו אסור אם אמר לו בשויהן מותר.היה מוליך חבילה ממקום למקום ואמר לו תנה לי ואני נותנה לו כדרך שאתה נותנה לי ממקום פלוני בזמן שבאחריות הנותן מותר והמקבל אסור היה מוליך פירות ממקום היוקר למקום הזול ואמר לו תנם לי ואני אעמידנו לך במקום היוקר בשער הזול מפירות שיש לי אם יש לו באותו מקום מותר ואם לאו אסור אבל חמרין מקבלין מבעה"ב ומעמידים במקום היוקר כשער הזול ואין חוששין היו חמרין ופועלין עומדין עליו בשוק ואמר לשלחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם ואני נותן לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בכיס אם יש לו בכיס מותר ואם לאו אסור.תוספתא בבא מציעא פרק ד תוס ו קודםהבא