משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. וְכֵן בְּנוֹ נוֹתְנוֹ לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֵן מֵאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נוֹתֵן אָדָם חָבִית לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ אֲפִילוּ חוּץ לַתְּחוּם. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא תְהַלֵּךְ זוֹ יוֹתֵר מֵרַגְלֵי בְעָלֶיהָ: הלכה: פיס׳. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי אֶבְדַּיְמִי תְּרַוַּיְהוּ בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּתִינּוֹק שֶׁלְסַכָּנָה. מוֹתִיב לֵיהּ חֲבֵרַייָא. אִם בְּתִינּוֹק שֶׁלְסַכָּנָה יְבִיאוֹ בַיַּד. אָמַר לֵיהּ. בְּיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ הֵיתֵר. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם לֵוִי סוֹכַיָּא. בִּמְעָרֶה מִכַּד לְכַד הִיא מַתְנִיתָא. דִּלֹא כֵן רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ.
מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״אֵיתָן״ לִישָּׁנָא דְּתַקִּיפֵי הוּא — כְּדִכְתִיב: ״אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ״, וְאוֹמֵר: ״שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה׳ וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ״, וְאוֹמֵר: ״קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת״. ״מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים״ — בִּזְכוּת אָבוֹת. ״מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת״ — בִּזְכוּת אִמָּהוֹת.רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִיו״ — בְּיֶרַח שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ זִיוְתָנֵי עוֹלָם.וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים״! הָתָם, דְּתַקִּיפֵי בְּמִצְוֹת.תלמוד בבלי ראש השנה דף יא עמוד א
וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ {ס} וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ {ס} מקרא בראשית פרק יא פסוק יח