וַיָּ֩שֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ (אחשרש) [אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ] ׀ מַ֛ס עַל־הָאָ֖רֶץ וְאִיֵּ֥י הַיָּֽם׃ וְכׇל־מַעֲשֵׂ֤ה תׇקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מׇרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃ כִּ֣י ׀ מׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכׇל־זַרְעֽוֹ׃
הלכה: מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים וכו׳. רַב אָמַר. בְּכוֹלֵל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּפוֹרֵט כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי. יֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּכוֹלֵל כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי. נֶחְלְקָה הָעֵדוּת אֵין כָּאן נְזִירוּת. הֵיי דֵי נוֹ כוֹלֵל. וְהֵיי דֵי נוֹ מוֹנֶה. כּוֹלֵל. אָהֵן אוֹמֵר. תַּרְתֵּיי. וְאָהֵן דָּמַר. חָמֵשׁ. מוֹנֶה. אָהֵן אָמַר. חָדָא תַּרְתֵּיי. וְאָהֵן אָמַר. תְּלַת אַרְבַּע חָמֵשׁ. רַב אָמַר. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה עֵדוּת. דִבְרֵי הַכֹּל מַכְחִשׁ עֵדוּת לְאַחַר עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוּחְזָק מְמּוֹנֶה. זֶה אוֹמֵר. מִן הַכִּיס מוֹנֶה. וְזֶה אוֹמֵר. מִן הַצְְּרוֹר מוֹנֶה. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אַף רַב מוֹדֶה שֶּׁבָּֽטְלָה הָעֵדוּת. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי כִיתֵּי עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַכִּיס מָנָה. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַצְּרוֹר מָנָה. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. זֶה אוֹמֵר. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְזֶה אוֹמֵר. בַּסַּייָף הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אוֹף רַב מוֹדֶה שֶׁבָּֽטְלָה עֵדוּת. מַה פְלִיגִין. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתּוֹת עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. בַּסַּייָף הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. אֵילּוּ אוֹמְרִים. לַדָּרוֹם פָּנָה. וְאֵילוּ אוֹמְרִים. לַצָּפוֹן פָּנָה. כָּל־עַמָּא מוֹדוּ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. חֵיילֵיהּ דְּרַב מִן הָדָא. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. הוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַייָם הֲרֵי אֵילּוּ יִנָּשֵׂאוּ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר בְּעֵדִים. מַה בֵּין עֵדִים מַה בֵּין צָרָה. לא חָֽשְׁשׁוּ דְּבַר צָרָה אֵצֶל חֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמָן שֶׁהֵן מַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. פָּתַר לָהּ רַב עֵד בְּעֵד. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר כַּת בְּכַת. שַׁנְייָא הִיא דִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף.תלמוד ירושלמי נזיר פרק ג הלכה ז
יָשׇׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ עַבְדְּךָ֣ כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה־ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ט֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ {ס} וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֗לֶךְ אִתִּי֙ יַעֲבֹ֣ר כִּמְהָ֔ם וַאֲנִי֙ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֔וֹ אֶת־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תִּבְחַ֥ר עָלַ֖י אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃וַיַּעֲבֹ֧ר כׇּל־הָעָ֛ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן וְהַמֶּ֣לֶךְ עָבָ֑ר וַיִּשַּׁ֨ק הַמֶּ֤לֶךְ לְבַרְזִלַּי֙ וַיְבָ֣רְכֵ֔הוּ וַיָּ֖שׇׁב לִמְקֹמֽוֹ׃ {ס} מקרא שמואל ב פרק יט פסוק מא