רבי יוחנן בן זכאי אומר משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה לפי [שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק עכשיו רבו ההורגין בגלוי משרבו המנאפין פסקו מי מרים לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי משרבו בעלי הנאות בא חרון אף לעולם ובטל כבוד תורה משרבו לוחשי לחישות בב"ד נתעותו המעשים ונתקלקלו הדינין ופסקה השכינה מישראל משרבו רואין לפנים בטל (דברים א׳:י״ז) לא תכירו פנים במשפט ולא תגורו מפני איש ופרקו מהן עול שמים והמליכו עליהם עול בשר ודם משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה השוחד והוטה המשפט והיו] לאחור ולא לפנים ועליהם נאמר כעל בני שמואל (שמואל א ח׳:ג׳) לא הלכו בניו בדרכיו [וגו'] וכי לקחו שוחד ומשפט הטו ר' מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם ר' יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים ר"ע אומר [מתנות] נטלו בזרוע ר' יוסי אומר [קופה של מעשרות לקחו] בזרוע אע"פ שלא קלל עלי את שמואל אלא על תנאי ראה האיך דבקה בו משרבו [מקבל אני] טובתך [ומחזיק אני] טובתך רבו איש הישר בעיניו יעשה [וטרחה כל מלכות כולה ואזלא ונוולה ומשרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו וטרחה כל מלכות אזלא ונוולה משרבו צרי עין וטורפי טרף הן הן שופכי דמים רבו אומצי הלב וכל אחד ואחד קופץ ידו מחבירו ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך וגו' משרבו מושכי הרוק נתמעטו התלמידים ובטל כבוד התורה משרבו הולכי אחר בצעם רבו (ישעיהו ה׳:כ׳) האומרים לרע טוב ולטוב רע משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע נתמלא כל העולם כולו הוי הוי משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מי מרים אלא שפסקו משרבו זהיהי הלב רבו מחלוקת בישראל והן שופכי דמים משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן הרבו מחלוקת בישראל ונעשית התורה כשתי תורות משרבו מקבלי צדקה מן עובדי כוכבים כביכול שהתחילו] עובדי כוכבים להתמעט וישראל להתרומם <איפכא> ואין נוח בעולם לישראל.
חומר בידים מטבול יום שהידים תחלה לחטאת מטמאות אחד ופוסלות אחד בקדש ומטמאות התרומה ומטמאות את המשקין לעשותן תחלה באלו הימים וכל שאינו חיבור בטבול יום חיבור בידים. חומר באוכלין שאין במשקין ובמשקין מה שאין באוכלין. שהאוכלין יש להן ידות ואין צריכה מחשבה לאוכלין ומטמאין את המשקין לעשותן תחלה והמשקין מטמאין את האוכלים לעשותן שנים לספקן לטמא את אחרים ואין להן טהרה מטומאתן משא"כ משקין. חומר במשקין שהמשקין לעולם ומטמא כל שהוא ויש מהן שנעשו באב הטומאה לטמא אדם ומטמא בגדים ולטמא אוכלין ומשקין וכלי מאחוריו וכלי חרס מאוירו משא"כ באוכלין. חומר במים מה שאין במשקין ובמשקין מה שאין במים שהמים נעשין אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים ופוסלין את המקוה בשלשת לוגין ואת הגוף בשלשת לוגין משא"כ במשקין שהמשקין אין להן טהרה מטומאתן ואין טהורין בגוף ופוסלין את המקוה בשינוי מראה משא"כ במים.אחורי כלים שנטמאו במשקין ר' אליעזר אומר מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין והלכה כדבריו ר' יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין וק"ו ומה אם טבול יום שאינו מטמא משקה חולין פוסל אוכלי תרומה אחורי כלים שהן מטמאים משקה חולין דין הוא שיפסלו אוכלי תרומה שמעון אחי עזריה אומר חולין ומה אם טבול יום שהוא פוסל אוכלי תרומה אינו מטמא משקה חולין אחורי כלים שאינן פוסלין אוכלי תרומה דין הוא שאינן מטמאין משקה חולין א"ר יוסי הלכה היאך נחלקו עליה אבות הראשונים ורבו <עליה> דברי תורה מדברי סופרים ודברי סופרים מדברי סופרים.תוספתא טבול יום פרק א תוס ה
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי בֵצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִינְייָן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ׃תלמוד ירושלמי ביצה פרק ג הלכה ט