שְׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב. וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר, הַצָּדָן לְצֹרֶךְ, חַיָּב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, פָּטוּר. חַיָּה וְעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, הַצָּדָן פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב:
אֵין עוֹשִׂין הִילְמִי בְשַׁבָּת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אֶת מֵי הַמֶּלַח וְטוֹבֵל בָּהֶן פִּתּוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא הוּא הִילְמִי, בֵּין מְרֻבֶּה וּבֵין מֻעָט. וְאֵלוּ הֵן מֵי מֶלַח הַמֻּתָּרִין, נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּתְּחִלָּה לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הַמֶּלַח:
אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹב יוֹן בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר וְשׁוֹתֶה אַבּוּב רוֹעֶה. כָּל הָאֳכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה, וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִקָּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לַיְרוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ שֶׁמֶן עִקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה:
הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו, לֹא יִגְמַע בָּהֶן אֶת הַחֹמֶץ, אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא נִתְרַפֵּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן, וְלֹא שֶׁמֶן וֶרֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּם לָסוּךְ בַּחֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם:
נִתְחַלְּפוּ לוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן זִימֵּן שְׁחוֹרִין וּמָצָא לְבָנִים לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה אֲסוּרִין. שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם מוּתָּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא דְּרִבִּי הִיא. דְּתַנֵּי מָאתַיִם וּמָצָא מְנָה הַמְּנָה נוּטָּל דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חוּלִין. חָזַר וְאָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שַׁנְייָא הִיא בְגוֹזָלִין שֶׁדַּרְכָּן לִפְרוֹחַ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל הִיא הַדָּבָר בְּגוֹזָלִין הִיא הַדָּבָר בְּבֵצִים. הֲוֵי דְּרִבִּי הִיא. תַּמָּן הוּא הִנִּיחַ הוּא מָצָא בְּרַם הָכָא אָבִיו הִנִּיחַ אָבִיו מָצָא. רִבִּי בּוּן בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יֹסֵא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא הוֹרֵי רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּהָדָא דְּרִבִּי.הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטָעֵר עַל מָעוֹתָיו שֶׁלָּאָבִיו. נִרְאֶה לוֹ בַחֲלוֹם כָּךְ וְכָךְ הֵם וּבִמְקוֹם פְּלוֹנִי הֵם. אָתָא עוּבְדָּא קוֹמֵי רַבָּנִין אָֽמְרִין דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מִצְטָעֵר וַחֲמִי וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא בְּהוּא דְלֹא מִצְטָעֵר וַחֲמִי. בְּרַם הָכָא כְּמַה דְבַר נַשׁ הֲוֵי הוּא חֲלִים. אָמַר רִבִּי אָבִין מָאן דַּעֲבַד יְאוּת עֲבַד כְּרִבִּי יוֹסֵי.חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַי מִתַמַר לִי אֵיזִיל לְקַפּוֹדָקִיָּא וְאַתְּ מַשְׁכַּח מִדְלָא דְאָבוּךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲזַל אָבוֹי דְּהוּא גַבְרָא לְקַפּוֹדָקִיָּא מִן יוֹמוֹי אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ אֵיזִיל מֲנִי עֶשֶׂר שׁוּרִייָן גַּו בֵּייתֵיךְ וְאַתְּ מַשְׁכַּח מִידְלָא דְאָבוּךְ קַפָּא דקוריא. תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ד הלכה ו
תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה — לוֹמַר לָךְ שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן.אָמַר חִזְקִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפָרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת — לוֹמַר לָךְ: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, סוֹף נִצְרָךְ לַכֹּהֵן עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ״, וּכְתִיב ״וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳. וְלֹא עוֹד אֶלָּא סוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״.אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְאִם נְתָנָן, סוֹף מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״, ״לוֹ יִהְיֶה״ — מָמוֹן הַרְבֵּה.תלמוד בבלי ברכות דף סג עמוד א