משנה: שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּס הַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה שִׁיעוּרוֹ כִמְלוֹא רוֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא הַסִּיט: הלכה: ד׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצִיא עֵצִים כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. תַּמָּן בְּמוֹצִיא לִצְבוֹעַ. בְּרַם הָכָא בְּצוֹבֵעַ.
משנה: שְׁנֵי קַבִּין וְקַב אוֹרֶז וְקַב תְּרוּמָה בְאֶמְצַע אֵינָן מִצְטָֽרְפִין. דָּבָר שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתוֹ בְאֶמְצַע מִצְטָֽרְפִין שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בַּחַלָּה. קַב חָדָשׁ וְקַב יָשָׁן שֶׁנָּֽשְׁכוּ זֶה בְזֶה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הַנּוֹטֵל חַלָּה מִן הַקַּב רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חַלָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ חַלָּה. שְׁנֵי קַבִּין שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתָן שֶׁל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְשֶׁל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחָזַר וַעֲשָׂאָן עִיסָה אַחַת רִבִּי עֲקִיבָה פוֹטֵר וַחֲכָמִים מְחַייְבִין נִמְצָא חוּמְרוֹ קוּלּוֹ.הלכה: נִיתְנֵי אוֹרֶז וְלֹא נִיתְנֵי תְרוּמָה. אִלּוּ תַנִּינָן אוֹרֶז וְלֹא תַנִּינָן תְּרוּמָה הֲוִינָן אָֽמְרִין אוֹרֶז עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מִמִּינוֹ אֵינוֹ מִצְטָרֵף. תְּרוּמָה עַל יְדֵי שֶׁהִיא מִמִּינָהּ מִצְטָרֵף. הֲוֵי צוֹרְכָה מִתְנֵי תְרוּמָה. אוֹ אִילּוּ תַנִּינָן תְּרוּמָה וְלֹא תַנִּינָן אוֹרֶז הֲוִינָן אָֽמְרִין תְּרוּמָה עַל יְדֵי שֶׁהִיא אֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֵינָה מִצְטָרֶפֶת. אוֹרֶז עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִגְרָר מִצְטָרֵף. הֲוֵי צוֹרְכָה מִתְנֵי אוֹרֶז וְצוֹרְכָה מִתְנֵי תְרוּמָה.קַב אוֹרֶז אֵינוֹ מִצְטָרֵף קַב מְדוּמָּע אֵינוֹ מִצְטָרֵף. קַב תְּרוּמָה אֵינוֹ מִצְטָרֵף. קַב הַגּוֹי אֵינוֹ מְצָרֵף. קַב מִין אַחֵר מְצָרֵף. קַב אִשָּׁה אֲחֶרֶת מְצָרֵף. קַב חָדָשׁ מְצָרֵף. קַב דָּבָר שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתוֹ מִן הָאֶמְצַע מִצְטָרֵף. וְרִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי קַב חַלָּה מַהוּ שֶׁיְּצָרֵף. תַּנִּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל קַב הֶקְדֵּשׁ מְצָרֵף. קַב חַלָּה אֵינוֹ מְצָרֵף. מַה בֵין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵין חַלָּה. הֶקְדֵּשׁ רָאוּי הוּא לִפְדּוֹתוֹ וּלְחַייְבוֹ. חַלָּה אֵינוֹ רָאוּי לִפְדּוֹתָהּ וּלְחַייְבָהּ.תלמוד ירושלמי חלה פרק ד הלכה ב
הָתָם תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא הָכָא חֲדָא לְרֵיעוּתָאוּשְׁמוּאֵל מַאי שְׁנָא מֵחָבִית דְּתַנְיָא הָיָה בּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית לְהַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת חוֹמֶץ כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי מִיכָּן וְאֵילָךְ סָפֵקוְרָמֵינַן חָבִית אַמִּקְוֶה מַאי שְׁנָא דְּהָכָא וַדַּאי וּמַאי שְׁנָא דְּהָכָא סָפֵקתלמוד בבלי קידושין דף עט עמוד א