רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וְאַחַת עַל הָאָרִיג, חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין:
הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין, בַּקֵּרוֹס, בַּנָּפָה, בַּכְּבָרָה וּבַסַּל, חַיָּב. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת, וְהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת:
הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ, וְכָל הַמְקַלְקְלִין, פְּטוּרִין. וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן, שִׁעוּרוֹ כַמְתַקֵּן:
שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה, כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא הַסִּיט:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת, חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, צִפּוֹר לַמִּגְדָּל, וּצְבִי לַבַּיִת וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל, מְחֻסַּר צִידָה, פָּטוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסַּר צִידָה, חַיָּב:
צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו, חַיָּב. נָעֲלוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכֹל אֶחָד לִנְעֹל וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:
יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִלְּאָהוּ, יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִלְּאָהוּ, הַשֵּׁנִי חַיָּב. יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִלְּאָהוּ, וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב בְּצִדּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ, הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה, לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ:
הלכה: אָמַר לַשּׁוֹאֵל. אֵיכָן שׁוֹרִי כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. טְעָנוֹ טַעֲנַת אָבוּד וְנִשְׁבָּע לוֹ וְהוֹדָה. בֵּין עַד שֶׁלֹּא בָאוּ הָעֵדִים בֵּין מִשֶׁבָּאוּ הָעֵדִים מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. טְעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבָּע לוֹ וְהוֹדָה. עַד שֶׁלֹּא בָאוּ עֵדִים מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וְאִם מִשֶׁבָּאוּ עֵדִים מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם וְחוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ מִתּוֹךְ כְּפֵילוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי יַעֲקֹב. אָֽמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יַעֲקֹב. אֵיכָן מָצִינוּ אָשָׁם בְּלֹא חוֹמֶשׁ. אָמַר לָהֶן. אִם נִשְׁבָּע וְנִשְׁבָּע וְנִשְׁבָּע הֲרֵי מָצִינוּ אָשָׁם בְּלֹא חוֹמֶשׁ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. לַקֶּרֶן חוֹמְשִׁין אֵין לִשְׁבוּעוֹת חוֹמְשִׁין.דָּבָר אַחֵר. וְשִׁלַּ֤ם אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִישִׁתָו יוֹסֵף עָלָי֑ו. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וְתַנֵּי כְן. טְעָנוֹ טַעֲנַת אָבוּד וְנִשְׁבָּע לוֹ וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן. מֵאֵילּוּ שֶׁאִילּוּ הוֹדָה מִשֶּׁבְּאוּ עֵדִים קִידֵּשׁ אַף כָּאן קִידֵּשׁ. טְעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבָּע לוֹ וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הוֹדָה מִשֶּׁבְּאוּ עֵדִים לֹא קִידֵּשׁ אַף כָּאן לֹא קִידֵּשׁ. וּכְרִבִּי יַעֲקֹב קִידֵּשׁ.אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵירוֹ טַעֲנַת גַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. תַּמָּן אָֽמְרֵי. מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תַּנֵּײ תַמַּן וּמְסַייְעִין לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֵיכָן שׁוֹרִי. אָמַר לוֹ. אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי. וְאָמַר אָמֵן. וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ. מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ. מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וְיֵשׁ אֲכִילָה בְלֹא טְבִיחָה. אָמַר רִבִּי חַגַּײ. תִּפְתָּר בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ אַחֵר. וֵײ דָא אָֽמְרָה דָא. אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק. אֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא גָנַבְתִּי. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי. וְאָמַר אָמֵן. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק. אֲבָל אִם אָמַר לְאֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִין חַייָב. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֲכָלוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבָּע לוֹ. מִן מָה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁנִּשְׁבָּע לוֹ וְאַחַר כָּךְ אֲכָלוֹ.תלמוד ירושלמי שבועות פרק ח הלכה ג
[ד"א את מי החמירה תורה כלל גרושה או כלל אלמנה חמורה גרושה מאלמנה מה אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה גרושה חמורה אינו דין שתאסר מן המותר לה הא למדנו שאין זו כריתות].[ד"א הלכה ונשאת לאחר והיו לו בנים הימנה ומת כשהיא חוזרת לזה שנאסרה עליו לא נמצאו בניו של ראשון ממזרים הא למדנו שאין זו כריתות] ר"ש בן אלעזר אומר הלכה ונשאת לאחר וגרשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם היאך זה מתיר מה שאסר הראשון הא למדנו שאין זו כריתות.[גט שאין בו זמן] אבא שאול אומר אפילו כתוב בו אני היום גרשתיך כשר כתבו ביום שקרע פלוני שטרותיו כשר גט שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים [כשר משם] ר' אליעזר אמרו מביא [עדיו] לב"ד וא"צ להביא את הגט וגובה מנכסים משועבדים.תוספתא גיטין פרק ז תוס ז