וַיְהִ֗י כְּהָכִ֞ין מַלְכ֤וּת רְחַבְעָם֙ וּכְחֶזְקָת֔וֹ עָזַ֖ב אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ {פ}
וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הַֽחֲמִישִׁית֙ לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם עָלָ֛ה שִׁישַׁ֥ק מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֥י מָעֲל֖וּ בַּיהֹוָֽה׃ בְּאֶ֤לֶף וּמָאתַ֙יִם֙ רֶ֔כֶב וּבְשִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לָעָ֞ם אֲשֶׁר־בָּ֤אוּ עִמּוֹ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לוּבִ֥ים סֻכִּיִּ֖ים וְכוּשִֽׁים׃ וַיִּלְכֹּ֛ד אֶת־עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס} וּֽשְׁמַעְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־נֶאֶסְפ֥וּ אֶל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ וַיִּכָּנְע֥וּ שָׂרֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְהַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֖וּ צַדִּ֥יק ׀ יְהֹוָֽה׃ וּבִרְא֤וֹת יְהֹוָה֙ כִּ֣י נִכְנָ֔עוּ הָיָה֩ דְבַר־יְהֹוָ֨ה אֶל־שְׁמַעְיָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר נִכְנְע֖וּ לֹ֣א אַשְׁחִיתֵ֑ם וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֤ם כִּמְעַט֙ לִפְלֵיטָ֔ה וְלֹא־תִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ כִּ֥י יִֽהְיוּ־ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים וְיֵֽדְעוּ֙ עֲב֣וֹדָתִ֔י וַעֲבוֹדַ֖ת מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת׃ {ס} וַיַּ֨עַל שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֘יִם֮ עַל־יְרוּשָׁלַ֒͏ִם֒ וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֗ה וְאֶת־אֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־מָגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃ וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתֵּיהֶ֔ם מָגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ וַיְהִ֛י מִדֵּי־ב֥וֹא הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה בָּ֤אוּ הָֽרָצִים֙ וּנְשָׂא֔וּם וֶהֱשִׁב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָרָצִֽים׃ וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֙נּוּ֙ אַף־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים׃ {ס} וַיִּתְחַזֵּ֞ק הַמֶּ֧לֶךְ רְחַבְעָ֛ם בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם וַיִּמְלֹ֑ךְ כִּ֣י בֶן־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמׇלְכ֜וֹ וּֽשְׁבַ֨ע עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה ׀ מָלַ֣ךְ בִּירוּשָׁלַ֗͏ִם הָ֠עִ֠יר אֲשֶׁר־בָּחַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָעַמֹּנִֽית׃ וַיַּ֖עַשׂ הָרָ֑ע כִּ֣י לֹ֤א הֵכִין֙ לִבּ֔וֹ לִדְר֖וֹשׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃ {ס} וְדִבְרֵ֣י רְחַבְעָ֗ם הָרִֽאשֹׁנִים֙ וְהָאַ֣חֲרוֹנִ֔ים הֲלֹא־הֵ֨ם כְּתוּבִ֜ים בְּדִבְרֵ֨י שְׁמַעְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא וְעִדּ֥וֹ הַחֹזֶ֖ה לְהִתְיַחֵ֑שׂ וּמִלְחֲמ֧וֹת רְחַבְעָ֛ם וְיָרׇבְעָ֖ם כׇּל־הַיָּמִֽים׃ וַיִּשְׁכַּ֤ב רְחַבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר מת אחד מהן ר"ט אומר יחלוקו ר"ע אומר המוציא מחבירו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום:גמ׳ אמרי דבי רבי ינאי לרבי יוסי הגלילי שמעינן ליה דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם ורבנן בידי שמים אי אפשר לצמצם בידי אדם מאית"ש חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים ובין דמים התחתונים ואי אמרת אי אפשר לצמצם בידי אדם זימנין דקא יהיב עליונים למטה ותחתונים למעלה דמרווח בה פורתאתלמוד בבלי בכורות דף יז עמוד ב
תַּמָּן תַּנִּינָן. קַרְקַע כָּל־שֶׁהוּא חַייָב בְּפֵיאָה וּבְבִיכּוּרִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. קַרְקַע כָּל־שֶׁהוּא מַהוּ טָב. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וּמַרְגְלִית טְמוּנָה בוֹ.רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בְּגָלִיל. הֶחֱזִיק בְּזוֹ שֶׁבִּיהוּדָה לִזְכוֹת בְּזוֹ שֶׁבְּגָלִיל. אוֹ בְּזוֹ שֶׁבְּגָלִיל לִזְכוֹת בְּזוֹ שֶׁבִּיהוּדָה. קָנָה. וּבְנִיכְסֵי הַגֵּר לֹא קָנָה אֲפִילוּ מֵיצַר בֵּינְתַיִים. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. נִתְכַּווֵן לִקְנוֹת מִן הַמֵּיצַר וּשְׁרַע מִינֵּיהּ. רַב חִסְדָּא אָמַר. נִיכְסֵי הַגֵּר. הֶחֱזִיק בִּצְפוֹנָן עַל מְנָת לִזְכוֹת בִּדְרוֹמָן. בִּדְרוֹמָן עַל מְנָת לִזְכוֹת בִּצְפוֹנָן לֹא נִתְכַּװֵן לִקְנוֹת בְּאֶמצָעִיתָן. לֹא קָנָה עַד שָׁעָה שֶׁיִּתְכַּוֵּין לִקְנוֹת בְּאֶמְצָעִיתָן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב חִסְדָּא. גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו. הַמַּחֲזִיק בַּקַּרְקַע חַייָב בַּכֹּל. הַמַּחֲזִיק בַּקָּמָה חַייָב בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. וְאֵין אֲוֵיר מַפְסֶקֶת בֵּין שִׁיבּוֹלֶת לְשִׁיבּוֹלֶת. תַּמָּן תַּנִּינָן. אִם הָיָה מְחוּבָּר לְקַרְקַע וְתָלַשׁ כָּל־שֶׁהוּא קָנָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא קָנָה אֶלָּא אוֹתוֹ קֶלַח בִּלְבַד. וְהָֽתְנַן אִם הָיָה מְחוּבָּר לְקַרְקַע וְתָלַשׁ כָּל־שֶׁהוּא קָנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קִייְמָהּ רִבִּי אֶבודַומָא נְחוּתָא מוֹדֶה שְׁמוּאֵל בְּנִיכְסֵי הַגֵּר.רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. הַמְּטַלְטְלִין מָהוּ שֶׁיִּקָּנוּ בִּגְרִירָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּעוֹרוֹת הַקָּשִׁים. אֲבָל בְּעוֹרוֹת הָרַכִּים לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הַגוֹנֵב כִּיסּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְהוֹצִיאוֹ בַּשַׁבָּת חַייָב. שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בִּגְנֵיבָתוֹ שֶׁלְּכִיס עַד שֶׁלֹּא קִידְּשָׁה עָלָיו הַשַּׁבָּת. אֲבָל אִם הָיָה גוֹרֵר בּוֹ וְיוֹצֵא פָטוּר. מִפְּנֵי שֶׁחָלָה עָלָיו מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין כְּאַחַת. הָא אִם לֹא חָלָה עָלָיו מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין כְּאַחַת חַייָב. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין כִּיסַּייָא רַבְרְבָייָא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִתְגְּרָרָה.תלמוד ירושלמי קידושין פרק א הלכה ה