משנה: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה יָצָא. אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה אִם קַייָם הָאָשָׁם יַקְרִיבוּהוּ בְנֵי יְדַעְיָה וְאִם לָאו יַחֲזוֹר וְיָבִיא אָשָׁם אֲחֵר שֶׁהַמֵּבִיא גְזֵילוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ יָצָא. אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְזֵילוֹ לֹא יָצָא. נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחוֹמֶשׁ אֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. הלכה: נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב כול׳. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּשַׁבָּת אַחַת. מָאן דָּמַר. בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרַיב בְּמִשְׁמָר יְדַעְיָה וְאָשָׁם לִידַעְיָה בְמִשְׁמָר יְהוֹיָרִיב יָצָא. רִבִּי אוֹמֵר. אִם כְדִבְרֵי רִבִּי יוּדָן אִם הִקְרִיבוּ בְנֵי יְהוֹיָרִיב אֶת הָאָשָׁם לֹא נִתְכַּפֵּר לָהֶן אֶלָּא יוֹלִיךְ אֶת הַכֶּסֶף מִבְּנֵי יְדַעְיָה אֶל בְּנֵי יְהוֹיָרִיב. וְיַקְרִיבוּ בְּנֵי יְהוֹיָרִיב אֶת הָאָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר לָהֶן. זֹאת אוֹמֶרֶת. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁזָּכוּ מִשְׁמָר שֶׁלֹּא בְשַׁבָּתָן אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדָן. מָאן דָּמַר. בְּשַׁבָּת אַחַת פְּלִיגִין. נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמָר יְדַעְיָה אָשָׁם לִידַעְיָה בְמִשְׁמָר יְהוֹיָרִיב לֹא יָצָא כול׳. זֹאת אוֹמֶרֶת. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁזָּכוּ בְקָרְבַּן בְּשַׁבָּתָן אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדָן. וְאִם עִיבֵּר מִשְׁמָר בְּנֵי יְהוֹיָרִיב. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְאִם הָיָה שֶׁעִיבֵּר לְאַחַר יָמִים זָכוּ בְּנֵי יְהוֹיָרִיב אֶת הָאָשָׁם לֹא נִתְכַּפֵּר לָהֶן. אֶלָּא יוֹלִיךְ אֶת הַכֶּסֶף מִבְּנֵי יְדַעְיָה אֶצֶל בְּנֵי יְהוֹיָרִיב וְיַקְרִיבוּ בְנֵי יְדַעְיָה אֶת הָאָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר לָהֶן. זֹאת אוֹמֶרֶת. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁזָּכוּ בְקָרְבַּן בְּשַׁבָּתָן. נִתְעַצְּלוּ ולֹא הִקְרִיבוּהוּ מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ.
הַכֹּל נֶאֱמָנִים לַהֲעִידָהּ, חוּץ מֵחֲמוֹתָהּ, וּבַת חֲמוֹתָהּ, וְצָרָתָהּ, וִיבִמְתָּהּ, וּבַת בַּעְלָהּ. מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה, שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ. עֵד אוֹמֵר מֵת, וְנִשֵּׂאת, וּבָא אַחֵר וְאָמַר לֹא מֵת, הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא. עֵד אוֹמֵר מֵת, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת, תֵּצֵא. שְׁנַיִם אוֹמְרִים מֵת, וְעֵד אוֹמֵר לֹא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת, תִּנָּשֵׂא:
אַחַת אוֹמֶרֶת מֵת וְאַחַת אוֹמֶרֶת לֹא מֵת, זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת מֵת תִּנָּשֵׂא וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לֹא מֵת לֹא תִנָּשֵׂא וְלֹא תִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. אַחַת אוֹמֶרֶת מֵת וְאַחַת אוֹמֶרֶת נֶהֱרָג, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הוֹאִיל וּמַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִנָּשֵׂאוּ. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, הוֹאִיל וְזוֹ וָזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַיָּם, יִנָּשֵׂאוּ. עֵד אוֹמֵר מֵת וְעֵד אוֹמֵר לֹא מֵת, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת מֵת וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא מֵת, הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא:
הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה מֵת בַּעְלִי, תִּנָּשֵׂא וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ, וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין זוֹ דֶרֶךְ מוֹצִיאַתָּה מִידֵי עֲבֵרָה, עַד שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה לִנָּשֵׂא, וַאֲסוּרָה מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה:
משנה יבמות פרק טו משנה ז
וְאִי תְּנָא הַאי הֲוָה אָמֵינָא יְמָמָא זְמַן הַקְרָבָה הוּא אֲבָל שְׁחָטָהּ בַּלַּיְלָה וְזָרַק בַּיּוֹם לַיְלָה לָאו זְמַן הַקְרָבָה וְהַאי דְּשָׁחֵט בַּלַּיְלָה דְּנָפֵיק מִידֵי מְעִילָהוְאִי תְּנָא שְׁחָטָהּ בַּלַּיְלָה הֲוָה אָמֵינָא הוֹאִיל וְקִבֵּל דָּמָה בַּיּוֹם אִית בַּהּ מְעִילָה אֲבָל שְׁחָטָן בַּיּוֹם וְזָרַק דָּמָן בַּלַּיְלָה הוֹאִיל וְלָאו זְמַן הַקְרָבָה הוּא כְּמַאן דְּחַנְקִינּוּן דָּמֵי וְלָא אִית בְּהוּ מְעִילָה קָמַשְׁמַע לַןחוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ לְמַאי חֲזוּתלמוד בבלי מעילה דף ב עמוד א