משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת לֹא יִזְרְעֶנָּה פִשְׁתָּן וְאֵין לוֹ קוֹרַת שִׁיקְמָה. קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ לְשֶׁבַע שָׁנִים. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה זָרְעָהּ פִּשְׁתָּן וְיֵשׁ לוֹ קוֹרַת שִׁיקְמָה. הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. נִיחָא חִטִּין לֹא יִזְרְעֶנָּה פִשְׁתָּן. פִּשְׁתָּן לֹא יִזְרְעֶנָּה חִיטִּין. פִּשְׁתָּן לוֹקֶה הָאָרֶץ ג̇ שָׁנִים וְתֵימַר כֵּן. פִּירֵשׁ רִבִּי מְנַחֵם אֲחִי רִבִּי גוֹרְיוֹן קוֹמֵי רִבִּי לָא. מוּטָּב לְזוֹרְעָהּ פִּשְׁתָּן אַחַר פִּשְׁתָּן וְלֹא שְׂעוֹרִין אַחַר שְׂעוֹרִין.
אמר רב פפא גרדומי רצועות כשירות ולאו מילתא היא מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשירין התם הוא דתשמישי מצוה נינהו אבל הכא דתשמישי קדושה נינהו לאמכלל דאית להו שיעורא וכמה שיעורייהו אמר רמי בר חמא אמר ר"ל עד אצבע צרדה רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוטרבה קטר להו ופשיט ושדי להו רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלית להו מר בריה דרבנא עביד כדידןתלמוד בבלי מנחות דף לה עמוד ב
הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נִידוֹן בִּזְמַנּוֹ וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. מַתְנִיתָה כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. דְּתַנִּינָן וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם: מִילְּתֵיהּ דְּרַב אָֽמְרָה. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּתַנֵּי בִתְקִיעָיתָא דְּרַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִיכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵיאָמַר. אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשּׂוֹבַע. וּבִרְיוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לַחַיִים וְלַמָּוֶת. וּדְלֹא כְרִבִּי יּוֹסֵה. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. יָחִיד נִידּוֹן בְּכָל־שָׁעָה. מַה טָעַם. וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃ וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים זוֹ פַּרְנָסָתוֹ. לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ זוֹ אֲכִילָתוֹ. רִבִּי יִצְחָק רֹבָה בְשֵׁם רִבִּי. מֶלֶךְ וְצִיבּוּר נִידּוֹנִין בְּכָל־יוֹם. מַה טָעַם. לַֽעֲשׂ֣וֹת ׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּׄוֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵל֭ דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ אְמַר רִבִּי לֵוִי. וְה֗וּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לִ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים: הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עֲסוּקִין בְּמִצוֹת וְאֶת הָאוּמּוֹת בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּטֵילִין מִן הָעֲבֵירוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִי שֶׁהוּא דָן אֶת יִשְׂרָאֵל דָּן אֶת הָאוּמּוֹת. מַה מְקַייֵם שְׁמוּאֵל יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃ דָּנָן כִּכְשֵׁירִים שֶׁבָּהֶן. מַזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה יִתְרוֹ. מַזְכִּיר לָהֶן מַעֲשֶׂה רָחָב הַזּוֹנָה.רִבִּי חִייָה בַּר בָּא בָעֵי. תְּבוּאָה שֶׁלָּקַת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח מֵאֵי זֶה דִין לוֹקָה. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָת. הָכֵן הֲווָת מוּרְכָה כָל־שַׁתָּא מַלְקִי כְדוֹן. אֵילּוּ שֶׁמֵּתִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּיפּוּרִים מֵאֵי זֶה דִין הֵם מֵתִים. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָא. הָכֵן הֲווֹן מוּרְכִין כָל־שַׁתָּא מֵמוֹת כְּדוֹן. וְלָא שְׁמִיעַ דַּאֲמַר רִבִּי קְּרוּסָפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁלֹשׁ פִּינְקַסִּיוֹת הֵם. אַחַת שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים. זֶה שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין כְּבָר נָֽטְלוּ (איפיכי) [איפופסי] שֶׁל חַיִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זֶה שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין כְּבָר נָֽטְלוּ אֵיפּוֹפֵיס שֶׁלָּהֶן מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים כְּבָר נִיתַּן לָהֶן עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה נִכְתָּבִין עִם הַצַּדִּיקִים. וְאִם לָאו נִכְתָּבִין עִם הָֽרְשָׁעִים. מַה טַעַם. יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר אֵילּוּ הָֽרְשָׁעִים. חַיִּ֑ים אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים. וְעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים אַל־יִכָּתֵֽבוּ אֵילּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים.רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. מַה טָעֲמָא. אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּעַ֭ר בַּֽאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶי֑ךָ. לָמָּה. [שֶׁ]שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי [אָֽוֶן]׃ דָּרַשׁ רִבִּי יִשֹשָכָר דִּכְפַר מֶנְדִּי. כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא וַיַּרְא־אָ֗֝וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃ אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. אִם־זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. זַרְזִ֣יר מָתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַל־ק֥וּם עִמּֽוֹ׃ בְּנוֹהֵג שְׁבָּעוֹלָם זֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּח זַרְזִירוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ זַרְזִירוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וּ֝מֶ֗לֶךְ אַל־ק֥וּם עִמּֽוֹ. לֹא בָעֵי תָקוּם עַל דִּידֵּיהּ. [כִּי] לֹֽא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב. לֹא לִנְצוֹחַ יָרִיב.תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ג