גיטין פרק ט-ז דפי תלמוד ירושלמי

משנה: שְׁנֵי גִיטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה וּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים יְווָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה. אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְווָנִי עֵד אֶחָד יְווָנִי וְעֵד אֶחָד עִבְרִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. הלכה: שְׁנֵי גִיטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה כול׳. הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים מִן הַכְּתָב. מְקוֹם שְׁנֵי שִׁיטִּין פָּסוּל. פָּחוֹת מִכֵּן כָּשֵׁר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָלָק מְקוֹם שְׁנֵי שִׁיטִּין לְעִנְייָן אֶחָד. אֲפִילוּ כָּל־שֶׁהוּא פָּסוּל. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְווָנִי עֵד אֶחָד יְווָנִי וְעֵד אֶחָד עִבְרִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. וְעִבְרִי גַּבֵּי יְווָנִי לֹא כְעִנְייָן אֶחָד הוּא. אָמַר רִבִּי מָנָא. הִתְחִיל בְּסוֹף שְׁתַּיִם וְגָמַר בְּסוֹף אַרְבַּע כָּשֵׁר. כַּמָּה יְהוּ הָעֵדִים רְחוֹקִין מִן הַכְּתָב. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִקְרִין עִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלֹא שִׁיטָּה. רִבִּי דּוֹסִתַּאי בֵּירִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר. בלא חֲתִימַת יַד הָעֵדִים. בְּאֵי זֶה כְתָב מְשָׁעֲרִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי שַׁבָּתַי. מְלֹא חֲתִימַת יַד הָעֵדִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָא כְּדֵי לך ולך. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. חֲתִימַת יוֹסֵי בֶּן יַנַּאי כַּחֲתִימַת שָׁאוּל בֶּן בָּרוּךְ. אָמַר לֵיהּ. לָכֵן צְרִיכָה. חֲתִימַת יוֹסֵי בֶּן יַנַּאי כַּחֲתִימַת שָׁאוּל בֶּן בָּרוּךְ. שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחַק אוֹ תְלוּת. מִגּוּפוֹ פָּסוּל. שֶׁלֹּא מִגּוּפוֹ כָּשֵׁר. וְאִם הֶחֱזִירוֹ מִלְּמַטָָּה אֲפִילוּ מִגּוּפוֹ כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. צָרִיךְ לְהַחֲזִיר שְׁתֵּי שִׁיטִּין מְקוֹם הַכְּתָב. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר עִנְייָנוֹ שֶׁלַּגֵּט עִמּוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. לֹא הִזְכִּיר עִנְייָנוֹ שֶׁלַּגֵּט עִמּוֹ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. עֵדִים פְּסוּלִין אֵינָן נַעֲשִׂין כְּהַרְחֵק עֵדוּת. שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לְהֶכְשֵׁירוֹ שֶׁלַּגֵּט. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. הָכָא בְשֵׁם רַב. קָרָא עִרְעֵר עַל חֲתִימַת יְדֵי הָעֵדִים. וְעַל חֲתִימַת יְדֵי הַדַּייָנִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שֶׁכֵּן אִם רָצָא לְקַייְמוֹ בִּכְתַב יַד הָעֵדִים מְקוּייָם. בִּכְתַב יַד הַדַּייָנִין מְקוּייָם. אֲנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ בְעֵד אֶחָד מִדַּייָן אֶחָד מְקוּייָם. יְהַב רְשׁוּ לַכְּתוֹבָא שֶׁיִּכְתּוֹב וְלַחַתִימַייָא שֶׁיַּחְתִּימוֹן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. צְרִיכִין הָעֵדִים לִכְתּוֹב. הַמִּלְוָה הַזֹּאת מֵאֶחָד בְּנִיסָן הוּא וְאָנוּ אִיחַרְנוּ זְמַנּוֹ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. אַשְּׁרַת הַדַּייָנִין אֲפִילוּ רְחוֹקָה כַּמָּה כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. שֶׁכֵּן אִם רָצָא לְקַייְמוֹ אֲפִילוּ בִּכְתַב אֶחָד מְקַייֵם. רַב אָמַר. צְרִיכִין הַדַּייָנִין לִכְתּוֹב. אִישַּׁרְנוּהִי בְמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. לָמָּה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְצוּיִין לְהַזִּים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בְּאֵי זֶה יוֹם וּבְאֵי זֶה שָׁעָה וּבְאֵי זֶה מָקוֹם. גְּזַר דִין נְפַק מִקּוֹמֵי רַב וְלֹא הֲוָה כָתוּב כָּךְ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. צְרִיכִין הַדַּייָנִים מַכִּירִין אֶת הַנִּידּוֹנִין. מַעֲשֶׂה הָיָה וְזִייְפוּ.