משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ בַּעֲשֶׂרֶת כּוֹר חִיטִּים לַשָּׁנָה. לָקָת נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ חִיטֶּיהָ יָפוֹת לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּי. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בֵּין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בֵּין מֵאוֹתוֹ שָׂדֶה תוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אֲבָל מִשָּׂדֶה אֲחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה מֵאוֹתוֹ הַמִּין תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אֲבָל מִשָּׂדֶה אֲחֵר אוֹ מִמִּין אַחֵר אֵין מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
הלכה: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ וכול׳. מַתְנִיתָא בְּשֶׁפָּסַק בְּמַעֲמָדָהּ. אֲבָל אִם לֹא פָסַק בְּמַעֲמָדָהּ. אַף רַבָּנִין מוֹדֵיי.תלמוד ירושלמי כתובות פרק יג הלכה ה
עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃רָא֤וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא׃שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃מקרא חבקוק פרק ג פסוק יב