משנה: הַכּוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְבָשִׁים בְּחָבִית אַחַת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אַף עַל הָאַחֲרוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל־שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה יְבָעֵר מִינוֹ מִן הַבַּיִת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל־יֶרֶק אַחַת לְבִיעוּר. אוֹכְלִין בִּרְגִילָה עַד שֶׁיִּכְלוּ סִנְדִּיּוֹת מִבִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה. הלכה: מַה טָעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן טַעַם בָּאַחֲרוֹן. מַה טָעֲם דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָאַחֲרוֹן נוֹתֵן טַעַם בָּרִאשׁוֹן. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן טַעַם בָּאַחֲרוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל־שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה יְבָעֵר מִינוֹ מִן הַבַּיִת. תַּנֵי וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. חִזְקִיָּה אָמַר מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בָּאוֹצָר כִּמְבוּעָר הוּא. אָתָא עוּבְדָּא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וְהוֹרֵי כְּחִזְקִיָּה. אָמַר לָא דַאֲנָא סְבַר כְּװָתֵיהּ אֶלָּא מִן מַה דַאֲנָן חָֽמְייָן רַבָּנִין עָֽבְדִין עוּבְדָּא כְּוָתֵיהּ. רִבִּי יִצְחָק בַּר רְדִיפָה הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא אֲתָא שְׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה. אֲמַר לֵיהּ מַה אַרְיְװָתָא קָמָךְ וְאַתְּ שְׁאַל לְתַעֲלָייָא. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשַׁיָּה. אֲמַר לֵיהּ חָמֵי לָךְ תְּלָתָא רְחִמִין וְאַבְקְרָהּ קוֹמֵיהוֹן. קַפּוֹדָקָאֵי דְצִיפּוֹרִין שְׁאָלוּן לְרִבִּי אִימִּי בְּגִין דְּלֵית לְאִילֵּין עַמָּא רְחִם וְלָא שְׁאַל שְׁלֵם אֵיךְ צוֹרְכָא מֵיעֲבַד. אֲמַר לוֹן כַּד תֶּחֱמוּן רַגְלָא צְלִילָא תַהֲוֵין מַפְקִין לָהּ לְשׁוּקָא וּמַבְקְרִין לָהּ וְחָֽזְרִין וְזָֽכְייָן בָּהּ. רִבִּי חַגַּיי מַפְלַג לָהּ צְלוּחִיִין צְלוּחִיִין. רִבִי אֶלְעָזָר מַפְלַג לָהּ צְלוּחִיִין צְלוּחִיִין. רִבִי חִזְקִיָּה סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר לֵיהּ זָכִיתִי בְּהֵן אוֹצָרָה. אָמַר לֵיהּ צוֹר לִי אִילֵּין פְּרִיטַייָא גַּבֵּיךְ אָמַר לֵיהּ הֲרֵי מְקוֹמָן מוּשְׂכָּר לִי. אָמַר לֵיהּ לֹא כֵן אַפַּקְתָּךְ חֲזֹר וְזָכִיתָה בָהּ.
המוכר עבדו בחוצה לארץ יצא בן חורין וצריך גט שחרור מרבו שני רשב"ג אומר פעמים יוצא פעמים אינו יוצא כיצד אמר לו אני פלוני בן פלוני מוכר אני עבדי פלוני לפלוני אנטיוכי יצא בן חורין לפלוני אנטיוכי השרוי בלוד לא יצא בן חורין ירשו עבדים בחוצה לארץ עד שלא באו לארץ מותר למכרן לחוצה לארץ משבאו לארץ אסור למכרן לחוצה לארץ. עבד שברח בחוצה לארץ אין רבו רשאי למוכרו יצא עבד עם רבו לסוריא לפיכך אם מכרו שם הרי זה מכור עבד שיצא עם רבו ע"מ לחזור כופין אותו לחזור ע"מ שלא לחזור כופין אותו שלא לחזור בא מחו"ל ע"מ לחזור אין כופין אותו לחזור שלא לחזור כופין אותו שלא לחזור.תוספתא עבודה זרה פרק ד תוס ג
חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃גַּם־יְ֭הֹוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וְ֝אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ׃מקרא תהלים פרק פה פסוק יד