משנה: חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה שְׁתֵּי רוּחוֹת וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלָה קוֹרָתוֹ אוֹ לְחָיָיו מוּתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם מוּתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת מוּתָּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא אֲסוּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת׃ הלכה: פיס׳. וְלָמָּה לִי מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ. אֲפִילוּ מֵרוּחַ אַחַת. וְלֹא רַב הוּא. דְּרַב אָמַר. חָצֵר נִיתֶּרֶת בִּשְׁנֵי פַסִּין. רִבִּי שְׁמוּאֶל בְשֵׁם רִבִּי זֵירָא. בְּמַחֲלוֹקֶת. מָאן דָּמַר תַּמָּן בְּפַס אֶחָד וָכָא בְפַם אֶחָד. מָאן דָּמַר תַּמָּן בִּשְׁנֵי פַסין וָכָא בִשְׁנֵי פַסין. נִפְרָץ מִן הָאֶמְצָע מוּתָּר. שְׁמוּאֵל אָמַר. אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִין לֵית הָדָא אוּלְפַּן דִּשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא. נִפְרָץ כָּל־אוֹתוֹ הָרוּחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָדָא הִיא אֶכְּסֶדְרָה. אִילּוּ אֶכְּסֶדְרָה. שֶׁמָּה אֵינָהּ מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּא בְחָצֵר וּבְמָבוֹי. אֲבָל בַּבַּיִת כְּגֶשֶׁר הוּא. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרֵי. אָסוּר בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹשְׁתְּ וְקֲירוּיָה וּמָבוֹי וְגֵר וְעַם הָאָרֶץ. חֳמָרִים. כּוֹשְׁתְּ. דִּתְנָן. הַכּוֹשְׁתְּ וְהַחֶכֶס וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. אַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר: רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֳמָרִים. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין וְאֵינָן נִיקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. קֵרוּייָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן קֵרוּיָה שֶׁהִטְבִּילָהּ בְּמַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ וכו׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ לֹא בַתְּחִילָּה וְלֹא בַסּוֹף. מָבוֹי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלָה קוֹרָתוֹ כו׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֲסוּרִין בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה. גֵּר. דְּתַנֵּי. גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָיוּ לוֹ יֵינוֹת. וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְנַסֶּךְ מֵהֶן. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמָן. טְהוֹרִים לוֹ וּטְמֵאִים לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאִין בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרִין לוֹ. יְהוּ טְהוֹרִין לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵאִין לָאֲחֵרִים. טְמֵאִים לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחוֹמָרִין. טְמֵאִים בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים. עַם הָאָרֶץ. דְּתַנֵּי. עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְמַנֶּה לִהְיוֹת חָבֵר. וְהָיוּ לוֹ טְהוֹרוֹת וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְטַהֲרָה. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמוֹ. טְהוֹרוֹת לוֹ וּטְמֵאוֹת לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ בֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרוֹת לוֹ טְהוֹרוֹת לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵיאוֹת לָאֲחֵרִים. טְמֵאוֹת לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
משנה: הַנַּחְתּוֹמִין לֹא חִייְבוּ אוֹתָן חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא כְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה. הַחֶנְווָנִין אֵינָן רְשָָׁאִין לִמְכּוֹר אֶת הַדְּמַאי. וְכָל־הַמְּשׁוּפָּעִין בְּמִידָּה גַסָּה רְשָׁאִין לִמְכּוֹר אֶת הַדְּמַאי. וְאֵלּוּ הֵן הַמְּשׁוּפָּעִין בְּמִידָּה גַסָּה כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה.הלכה: תַּמָּן תַּנֵּינָן הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם כֵּיצַד הוּא מְעַשֵּׂר. הָכָא אַתְּ אָמַר הַלּוֹקֵחַ מַפְרִישׁ וְהָכָא אַתְּ אָמַר הַנַּחְתּוֹם מַפְרִישׁ. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר כָּאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה וְכָאן בְּעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה. וְחָרָנָה אָמַר כָּאן בְּמִידָּה דַקָּה וְכָאן בְּמִידָּה גַסָּה. וְלָא יָֽדְעִין מָאן דַּאֲמַר דָּא וּמָאן דַּאְמַר דָּא. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. הֲוֵי רִבִּי לָֽעְזָר הוּא דָּמַר כָּאן בְּמִידָּה דַקָּה וְכָאן בְּמִידָּה גַסָּה. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה יַפְרִישׁ עַל הַכֹּל. בְּדִין הָיָה שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ כְּלוּם שֶׁאֵין מוֹסְרִין וַדַּאי לְעַם הָאָרֶץ. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי לָֽעְזָר אִם בְּמִידָּה דַקָּה יַפְרִישׁ עַל הַכֹּל. הַחֶנְווָנִין אֵין רְשָׁאִין לִמְכּוֹר דְּמַאי.תלמוד ירושלמי דמאי פרק ב הלכה ד
בעל הבית [שנתן פאה לעניים אמרו לו תן לנו מצד זה ונתן להם זה וזה הרי זה פאה].פועלין שהיו עושין אצל בעל הבית אינן רשאין לגמור את כל השדה אלא משיירין כדי פאה ואינה פאה עד שיפרשנה בעל הבית לשם פאה.עני שראה כדי פאה בין בתבואה בין באילן אינו רשאי ליגע בה ואסורה משום גזל עד שתוודע לו שהיא פאה.תוספתא פיאה פרק ב תוס ח