משנה: נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְמָקוֹם אַחֵר מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף דִּבְרֵי רִבִּוּ אֱלִיעֶזֶר. רִּבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לִקְבוּרָה נֶחְלְקוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָן] בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מַה פְלִיגִין. כְּשֶׁהָיָה הָרֹאשׁ מִלְּמַעֲלָן וְהַגּוּף מִלְּמַטָּן. אֲבָל אִם הָיָה הָרֹאשׁ מִלְּמַטָּן וְהַגּוּף מִלְּמַעֲלָן כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף. הָיָה מוֹנְדְּרָן מִיכָּן וּמִיכָּן. אֲנָא אָמַר. רֵישָׁה אֲזַל לְחַד אָתָר וְגוּפָא אֲזַל לְחַד אָתָר. אוֹ הָרֹאשׁ הַזֶּה אֵין לוֹ גוּף אוֹ הַגּוּף הַזֶּה אֵין לוֹ רֹאשׁ. הָיָה שָׁוֶה. כָּל־מָקוֹם שֶׁדַּרְכּוֹ לִיתּוֹז גּוּף אֶחָד הוּא. וְאִם לָאו. הָרֹאשׁ הַזֶּה אֵין לוֹ גוּף וְהַגּוּף הַזֶּה אֵין לוֹ רֹאשׁ.
וכי מאחר שזה תפוס ועומד וזה תפוס ועומד שבועה זו למה אמר ר' יוחנן שבועה זו תקנת חכמים היא שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הואונימא מיגו דחשיד אממונא חשיד נמי אשבועתאלא אמרינן מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא דאי לא תימא הכי האי דאמר רחמנא מודה מקצת הטענה ישבע נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתאתלמוד בבלי בבא מציעא דף ה עמוד ב
וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּ֥עֲרֵה גָֽבַע׃וַיָּבֹ֩אוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂ֩רֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ כִּי־נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה׃ {פ}
וַיִּגֹּ֨ף יְהֹוָ֥ה ׀ אֶֽת־בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִ֩יתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כׇּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃מקרא שופטים פרק כ פסוק לו