משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ וְאָמַר לוֹ מָה אִיכְפַּת לָךְ הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ חֲכוֹרָךְ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לְמָחָר אַתְּ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְהִיא מַעֲלָה לְפָנַיי עֲשָׂבִים. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשָׂת. אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי חַייָב לְטַפֵּל בָּהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַה קִיצְבָּה בַּכְּרִי. אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה. הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. כַּמָּה כְדֵי לְהַעֲמִיד בָּהּ כְּרִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲמִיד הָרַחַת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בֵּית מִכְנָס שֶׁלָּהּ לְמַעֲלָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חוּץ מִיצִיאוֹתָיו שֶׁלָּזֶה. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה אָמַר. חוּץ מִיצִיאוֹתָיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כְּדֵי נְפִילָה. כְּדֵי הַזֶּרַע הַנּוֹפֵל בָּהּ.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם: רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ, וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה: משנה אבות פרק ג משנה יג
המביא גט ממדה"י ונתנו לה ולא אמר לה בפנ"כ ובפנ"ח הרי זה מקבלו הימנה אפילו לאחר שלש שנים ויחזור ויתננו לה ויאמר [לה] בפנ"כ ובפנ"ח.נאמנת אשה שתאמר זהו גט שנתת לי נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב"ד פסול ר"ש בן אלעזר אומר מדבק את הקרעים ונותן לה ואומר לה בפנ"כ ובפנ"ח.אחד אומר בפנ"כ ואחד אומר בפנ"ח פסול שנים אומרים בפנ"כ ואחד אומר בפנ"ח ר' יהודה מכשיר בזה.תוספתא גיטין פרק ב תוס ד