משנה: הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאוּמָנוּת נָפַל לָאֶמְצַע. חָלָה וְנִתְרַפָּא נִתְרַפָּא מִשֶׁל עַצְמוֹ. הָאַחִין שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָן שׁוּשְׁבִּינוּת בְּחַיֵּי הָאָב חָֽזְרָה הַשּׁוּשְׁבִּינוּת הָֽזְרָה לָאֶמְצַע שֶׁהַשּׁוּשְׁבִּינוּת נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין. אֲבָל שִׁילַּח לוֹ חֲבֵירוֹ כַדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן אֵינָן נִגְבִּין מִפְּנֵי שֶׁהִיא גְּמִילוּת חֲסָדִים. הלכה: הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין כול׳. תַּנֵּי. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאוּמָנוּת הַמֶּלֶךְ. בִּזְמַן שֶׁבָּאִין מִכֹּחַ הָאָרִיס נוֹטְלִין מִכֹּחַ הָאָרִיס. מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת נוֹטְלִין מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת. כְּהָדָא דְרַב נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן נִתְפָּשׂ לַבּוּלֵי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. אִין אִית בְּנִיכְסוֹי דְנַחְמָן שֶׁנִּתְפַּשׂ לוֹ יִנָּתֵן מִנְּכָסָיו. וְאִם לָאו יִינָּתֵן לוֹ מִן הָאֶמְצַע. חָלָה וְנִתְרַפָּא נִתְרַפָּא מִן הָאֶמְצַע. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל־מַכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִיצָּה מִתְרַפָּא מִכְּתוּבָּתָהּ. וְשֶׁאֵין לָהּ קִיצָּה מִתְרַפָּא מִן הַנְּכָסִים. כְּהָדָא קְרֵיבָתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר װָא הֲװָת חֲשָׁשָׁה עֵיינָהּ. אֲתַת גַּבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לָהּ. קְצִיץ הוּא אָהֵין אַסְייָךְ. אִין קְצִיץ מִן פֶּרְנֵךְ. אִין לָא קְצִיץ בַּעֲלֵיךְ יְהִיב לִיךְ. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעֹרְכֵי הַדַּייָנִין. וָמַר רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָסוּר לְגַלּוֹת לְיָחִיד דִּינוֹ. אָֽמְרֵי. יְדַע הֲוָה רִבִּי יוֹחָנָן דְּהִיא אִיתָא כְשֵׁירָה בְּגִין כֵּן גְלֵי לָהּ. בַּעֲלָהּ בָּעֵי הֵן דִקְצַץ וְהִיא בְּעַייָה הֵן דְלָא קְצַץ. לְמָאן שָֽׁמְעִין. לֹא לְבַעֲלָהּ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. הָדָא דְתֵימַר בְּהַהוּא דְּלֵית דִּינֵיהּ עִמֵּיהּ. בְּרַם בָּהוּא דְּאִית דִּינֵיהּ עִמֵּיהּ אָמַר לֵיהּ מִילְּתָא. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ מִמֶּינּוּ. וִיפִירֶנּוּ מִימֶּינּוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ כּוּלּוֹ. וִיפִירֶנּוּ כּוּלּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ מִימֶּינּוּ. וִיפִירֶנּוּ כּוּלּוֹ. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ כּוּלּוֹ. וִיפִירֶנּוּ מִימֶּינוּ. מַתְנִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. יְקִימֶינּוּ מִמֶּינּוּ. וִיפִירֶנּוּ כּוּלּוֹ. דְּתַנֵּי קִייֵם לַתְּאֵינִים קִייֵם לְכוּלּוֹ. הֵפֵר לַתְּאֵינִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים. אָֽמְרָה. קוֹנָם תְּאֵינָה שֶׁאֵיני טוֹעֶמֶת וְעוֹד עֵינָב. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אַחַר הַנֵּדֶר. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַחַר הָאִסָּר.תלמוד ירושלמי נדרים פרק יא הלכה ו וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהֹוָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃מקרא עובדיה פרק א פסוק יז קודםהבא