משנה: אוֹכְלִין עַל הַמּוּבְקָר אֲבָל לֹא עַל הַשָּׁמוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל הַשָׁמוּר. אוֹכְלִין עַל הַטְּפִחִין וְעַל הַדִּיפֳרָא אֲבַל לֹא עַל הַסִּתְװָנִיּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר כָּל־זְמַן שֶׁבִּיכְרוּ עַד שֶׁיִּכְלֶה הַקַּיִץ. הלכה: מַתְנִיתִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּתִיב מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. כָּל־זְמָן שֶׁאַתְּ אוֹכֵל מִן הַשָּׂדֶה אַתְּ אוֹכֵל מֵהַבַּיִת. כָּלָה מִן הַשָּׂדֶה כָּלָה מִן הַבַּיִת. מַה טַעְמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אַתְּ הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לָךְ שֶׁלֹּא לוֹכַל. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוֹסֵי דְּתַנֵּי אֵין אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין שֶׁבְּעַכּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין שֶׁבְּעַכּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוֵינָן סָֽבְרִין מֵימַר מַפְלִיגִין רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנִין בְּסִיתְװָנִיּוֹת הָא בְּדִפֳרִין לֹא. אַשְׁכָּח תַּנֵי רִבִּי יוּדָה מַתִּיר בְּדִפֳרִים וְהֵם שֶׁבִּיכְרוּ עַד שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַקַּיִץ.
סנדל [שנפסקה] א' מאזניו או אחד מתרסיותיו יוצאין בו שתים אסור מפני משוי שבת נפסק [עקיבו] או שניטל חוטמו או שנחלק לשנים אסור מפני משוי שבת נשמט חוטמו הרי זה יחזיר ובלבד שלא יקשור.[הדגין] והגבינין והמסודרין ע"ג קנים וע"ג עלין מפרק ואוכל ובלבד שלא יחזיר חותל של [תמרה] ופטליא של גרוגרות מקרע ואוכל ובלבד שלא יקשור זה הכלל כל קשר שהוא של קיימא ויכול להתירו [בא' מידיו] או שאינו של קיימא ואין יכול להתירו בא' מידיו אין חייבין עליו עד שיהא קשר של קיימא ואין יכול להתירו בא' מידיו.חבל הקשור בפרה קושרו באבוס והקשור באבוס קושרו בפרה חבל שבתוך הבית מטלטלין אותו [שבהפתק] אין מטלטלין [אותו]. אם התקינו בעה"ב להיות משתמש [בו] מטלטלין [אותו].תוספתא שבת פרק יג תוס יח
זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ {ס} וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃מקרא יהושע פרק יט פסוק נא