משנה: הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּשָׂתוֹ. מָצָא שְׁנַיִם נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּשָׂתָן. מָצָא שְׁלֹשָׁה אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עַד שְׁמוֹנֶה כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה וְקוֹבְרֵיהָ הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר שֶׁאִילּוּ מִתְּחִילָּה מְצָאוֹ נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. הלכה: אֵי זֶהוּ מֻשְׁכַּב כְּדַרְכּוֹ. רַגְלָיו מְפוּשָׁטוֹת וְיָדָיו עַל לִבּוֹ. אֲבָל אִם מְצָאוֹ קַמְצוּץ. אֲנִי אוֹמֵר. גַּל נָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ. וְהָתַנֵּי. מָצָא שְׁנַיִם רָאשֵׁיהֶם בְּצַד מַרְגְּלוֹתֵיהֶם נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן. סָֽבְרִין מֵימַר. קַמְצוּץ מָהוּ. רָאשֵׁיהֶם בְּצַד מַרְגְּלוֹתֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר. כְּגוֹן אֵילֵּין נוּנַיָּא צְלִייָא רֵישֵׁיהּ דְהֵן גַּבֵּי עוּקְצֵיהּ דְּהֵן עוּקְצֵיהּ דְְהֵן גַּבֵּי רֵישֵׁיהּ דְּהֵן. רִבִּי יִצְחָק בַּר גּוּפְתָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תַּנֵּי אַתְּ אֲמַר מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. וָכָא אַתְּ אֲמַר הָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. אִם הִתְקִינוֹ לְקֶבֶר מִתְּחִילָּה יֵשׁ לוֹ תְּפוּסָה. כַּמָּה הִיא תְפוּסַת קֶבֶר. קוֹלֵף ג̇ אֶצְבָּעוֹת עַד מָקוֹם שֶׁהַמּוֹהֵל יוֹרֵד. אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר שֶׁנִּקְבַּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אוֹ שֶׁנִּקְבַּר לִשְׁאֵלָה. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מֵת מִצְוָה הִיא. סָבַר רִבִּי זְעִירָא שֶׁאֵין מֵיתֵי מִצְוָה מְצוּיִין. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה מִינֵי קְבָרוֹת הֵן. קֶבֶר הַנִּמְצָא מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָייָה. קֶבֶר הַיָּדוּעַ אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמוּתָּר בַּהֲנָייָה. קֶבֶר שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָייָה. הוֹרָה רִבִּי אַבָּא בַּר כֹּהֵן בִּכְפַר עֲקַבְיָה. מְקוֹמוֹ וּמוּתָּר בַּהֲנָייָה. מַה וּפְלִיג. כָּאן בְּשֶׁקָּדַם הוּא אֶת הָעִיר וְכָאן בְּשֶׁקְּדָמָתוֹ הָעִיר. תַּנֵּי. קֶבֶר שֶׁהֱקִיפָתוֹ הָעִיר מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת מְפַנִּין אוֹתוֹ. מִשְׁתֵּי רוּחוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַנִּין אוֹתוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַנִּין אוֹתוֹ. אִית תַּנֵּי. אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּנָתוּן בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁיֵרַיִים. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּנָתוּן חוּץ לְשִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁיֵרַיִים. מָאן דְּאָמַר מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּעָשׂוּי כְּמִין גַּם. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּעָשׂוּי כְּמִין הֵיא. כָּל־הַקְּבָרוֹת מִתְפַּנִּין חוּף מִקִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ ומִקִּבְרֵי הַנָּבִיא. אָֽמְרוּ לוֹ. וַהֲלֹא קִבְרֵי בְּנֵי דָוִיד מִתְפַּנִּין וְקִבְרֵי בְּנֵי חוּלְדָּה הָיוּ בִּירוּשָׁלַים וְלֹא נָגַע אָדָם בָּהֶן לְפַנּוֹתָן מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה. מִשָּׁם רְאַייָה. מְחִילָה הָיָה שָׁם וּמִשָּׁם הָֽיְתָה טוּמְאָה מְקַדֶּדֶת וְיוֹצְאָה לְנַחַל קִדְרוֹן. תַּמָּן תַּנִּינָן. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פֶּתַח הַמְעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן מְלֹא הַמִּיטָּה עוֹמֶדֶת. בְּרַם הָכָא מְלוֹא מִיטָּה חוֹזֶרֶת. עַד אֵיכָן. עַד כְּדֵי נוֹשְׂאֵי הַמִּיטָּה וְחִילּוּפֵיהֶן וְחִילּוּפֵי חִילּוּפֵיהֶן. תַּמָּן תַּנִּינָן. כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַד פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ כֶרֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. וְרוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כְּאִילּוּ אֵינָן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חוֹלְקִין כָּאן כָּךְ הֵו חוֹלְקִין בִּשְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן יֵשׁ עֲלֵיהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בְּרַם הָכָא אֵין עָלֶיהָ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן מְרוּוָחִין וּרְצָפָן בְּמַחְלוֹקֶת. רְצוּפִין וְרִיווְחָן דִּבְרֵי הַכֹּל. בְּרַם הָכָא מָהוּ פְלִיגִין. בְּשֶׁבָּא וּמְצָאָן רְצוּפִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גַּל נָפַל עֲלֵיהֶן וּרְצָפָן. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי. מְרוּוָחִין הָיוּ וּרְצָפָן. עַד כַּמָּה מַטְרִיחִין עָלָיו. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי מִייָשָׁא בַּר יִרְמְיָה. עַד מ̇ אַמָּה. בָּדַק עֶשְׂרִים וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר. בָּדַק עֶשְׂרִים וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בָּדַק עֶשֶׂר וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר. בָּדַק עֶשֶׂר וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר.
כִּי אֲתָא עוּלָּא, אָמַר: עַבְּרוּהּ לֶאֱלוּל. אָמַר עוּלָּא: יָדְעִי חַבְרִין בַּבְלָאֵי מַאי טֵיבוּתָא עָבְדִינַן בַּהֲדַיְיהוּ!מַאי טֵיבוּתָא? עוּלָּא אָמַר: מִשּׁוּם יַרְקַיָּא. רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: מִשּׁוּם מִתַיָּא.מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת. מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם מִתַיָּא — מְעַבְּרִינַן. וּמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם יַרְקַיָּא, לְאֵימַת קָא בָּעֵי לְהוּ — לְאוּרְתָּא, לְאוּרְתָּא טָרַח וּמַיְיתֵי.תלמוד בבלי ראש השנה דף כ עמוד א
המת בבית ולו פתחים הרבה כולן נעולין כולן טמאין נפתח אחד מהן אע"פ שלא חישב עליו טיהר את כולן היו בו חלונות הרבה וכולן מגופות כולן טהורות נפתחו כולן טמאות ולא הצילו על פתחים. פתח קטן בתוך פתח גדול המאהיל על גבי שניהן טמא חישב להוציאו בקטן טיהר הקטן את הגדול היו שניהן מתאימין המאהיל על גבי שניהם טמא חישב להוציאו באחד מהן הרי חבורו טהור. היה לו פתח אחד לצפון ופתח אחד לדרום וחישב להוציאו בצפונו אח"כ באו אחיו או קרוביו ואמרו אין מוציאין אותו אלא בדרומו טיהר דרומי את הצפוני ובלבד שלא יערים ואם הערים הרי אלו טמאין.בתים הפתוחין לאכסדרה והמת באחד מהן אם היה דרכו של מת לצאת בחצר בית שער והבתים טהורין אם לאו בית שער טמא והבתים טהורים החדר שלפנים מן הבית מוגף ונכנסה טומאה לפנימי דרך החלון החיצון טהור מפני שטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה. ר' יהודה אומר הפותח בתחלה ב"ש אומרים כשיפתח ארבעה טפחים וב"ה אומרים כשיתחיל הפותח סתום ב"ש אומרים כשיתחיל וב"ה אומרים כשיחשוב.אין לנפלין פתיחת הקבר עד שעגלו ראש כפיקה של שתי דברי ר"מ ר' יהודה אומר כפיקה של ערב ר"א בר' צדוק אומר משיעשו קפופיס. אמר ר' יוסי אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד אני אומר להן שדרך הטומאה דרכה לצאת ואין דרכה ליכנס והם אמרו לי אין לו ולד טומאה עד שיצא לאויר העולם.תוספתא אוהלות פרק ח תוס ז