כתובות פרק ט-ב דפי תלמוד ירושלמי

משנה: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אִשְׁתּוֹ וּבַעַל חוֹב וְיוֹרְשִׁין וְהָיָה לוֹ פִיקָּדוֹן אוֹ מִלְוָה בְּיַד אֲחֵרִים רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִינָּֽתְנוּ לַכּוֹשֵׁל שֶׁבָּהֶן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין מְרַחֲמִין בַּדִּין אֶלָּא יִינָּֽתְנוּ לַיּוֹרְשִׁין שֶׁכּוּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין שְׁבוּעָה. הלכה: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אִשָּׁה כול׳. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר. לַכּוֹשֶׁל שֶׁבִּרְאָיוֹתָיו. כְּגוֹן מַלְוֶה בְעֵדִים וּמַלְוֶה בִשְׁטָר יִינָּֽתְנוּ לְמַּלוֶה בְעֵדִים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לַכּוֹשֵׁל בְּגוּפוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ הוּא עָתִיר. כְּגוֹן אִילֵּין דְּבַר אַנְדְּרַאי. אָמַר רִבִּי אָחָא. לַכּוֹשֵׁל בְּגוּפוֹ וְעָנִי. כְּהָדָא. קְּרֵיבָתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא יְהָבוּ לֵיהּ מִשּׁוּם כּוֹשֵׁל. אַייתֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַבְדּוֹי דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וַאַפִּיק מִינֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִיסְתַּמֵּיךְ עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ. מַה נַעֲשֶׂה בְּאוֹתָהּ הָעֲנִייָה. אָמַר לֵיהּ. אַייתֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַבְדּוֹי דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וַאַפִּיק מִינָּהּ. וְיָפֶה נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אִי נֹאמַר. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם טָעוּ בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת שֶׁאֵין מַחֲזִירִין. מִדִבְרֵי תוֹרָה מַחֲזִירִין. מַה פְלִיגִין. בְּטָעוּת מִשְׁנָה. שֶׁרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּטָעוּת מִשְׁנָה שִׁיקּוּל הַדַּעַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. טָעוּת מִשְׁנָה דְּבַר תּוֹרָה. הִיא טָעוּת מִשְׁנָה הִיא טָעוּת זְקֵינִים. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁפְּטוּרִין מִן הַשְּׁבוּעָה. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ אֵינָהּ תּוֹרָה.