משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּהּ בִּתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ וּבַת אִשְׁתּוֹ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. הלכה: אֵילּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפוּתָּה. כֵּינִי מַתְנִיתִין. נוֹשְׂאִין אחד הָאֲנוּסָה וְאחד הַמְפוּתָּה. אָנַס אִשָּׁה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. פִּיתֶּה אִשָּׁה מוּתָּר בְּבִתָּהּ. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין שָׁנוּ. נָשָׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ אָנַס אֶת אִמָּהּ חַייָב. נָשָׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ פִּיתֶּה אֶת בִּתָּהּ חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. סוּמָכוֹס וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָֽמְרוּ דָּבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁחָטָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת בִּתָּהּ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. סוּמָכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר. סוֹפֵג אֶת שְׁמוֹנִים. תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר. הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו. אָֽמְרוּ לוֹ. שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד הֵן: רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה סוּמָכוֹס לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. עוֹד הִיא בְמַחֲלוֹקֶת. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. מַה אִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ בִּשְׁנֵי לָאוִין. אַף אִשָּׁה (וּבִתָּהּ) וּבַת בִּתָּהּ בִּשְׁנֵי לָאוִין. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מַה בַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ בְּלָאו אֶחָד אַף אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ בְּלָאו אֶחָד. כְּתִיב עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּהּ֭ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה. וּכְתִיב וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִַקּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּהּ֭ זִימָּה הִיא. בְּכוּלְּהֹם כְּתִיב שְׁכִיבָה וּבָהּ כְּתִיב לְקִיחָה. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵינוֹ חַייָב עַל הַשְּׁנִייָה עַד שֶׁתְּהֵא לְקוּחָה לוֹ. אוֹ אֵינוֹ מִתְחַייֵב עָלֶיהָ אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. לָמַדְנוּ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין מתּוֹפְסִין בָּעֲרָיוֹת. וְהָֽכְתִיב לֹֽא־יִַקּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּה֖ כֲּנ֥ף אָבִֽיו׃ בָּא לְהוֹדִעָךְ שֶׁהָיָה מוּתָּר בָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת לְאָבִיו. וְהָֽכְתִיב וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו. מָה הוּא בָא לְהוּדִיעָךְ. שֶׁהָיָה מוּתָּר בָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת לְאָחִיו. וְתוּבָן עַל יְדֵי יִיבּוּם. וְהָֽכְתִיב וְאִשָּׁ֥ה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹ֣א תִקָּ֑ח. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהָיָה מוּתָּר בָּהּ עַד שֶׁלֹּא נָשָׂא אֲחוֹתָהּ. וְתוּבָן לְאַחַר מִיתַת אַחוֹתָהּ. וְהָֽכְתִיב וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחוֹתוֹ בַּת־אָבִ֣יו א֣וֹ בַת־אִ֠מּ֠וֹ וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִ֨יא תִרְאֶ֤ה אֶת־עֶרְוָתוֹ֨ חֶ֣סֶד ה֔וּא. שֶׁלֹּא תֹאמַר. קַיִן נָשָׂא אֶת אֲחוֹתוֹ. הֶבֶל נָשָׂא אֶת אֲחוֹתוֹ. חֶסֶד עָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִיבָּנֶה הָעוֹלָם מֵהֶם. אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה. וְהָֽכְתִיב אַלְמָנָה֚ וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח. בָּא לְהוֹדִעָךְ שֶׂאִם קִידְּשָׁהּ תָּֽפְסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. רַב הוּנָא אָמַר. עַד כְּדוֹן בַּת בִּתּוֹ לְנִישּׂוּאִין. בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין. כְּתִיב עֶרְוַת֚ בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לְנִישּׂוּאִין הֲרֵי כְּבָר אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לְנִישּׂוּאִין תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְאוֹנְסִין. עַד כְּדוֹן בַּת בִּתּוֹ. בִּתּוֹ מְנַיִין. רַב אָמַר. אִם עַל בַּת בִּתּוֹ הוּא מוזְהָר עַל בִּתּוֹ לֹא כָל־שֶׁכֵּן. אִם עַל בַּת בִּתּוֹ הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת לֹא כָל־שֶׁכֵּן עַל בִּתּוֹ. מְנָא לֵיהּ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי חִזְקִיָּה. וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ. אֶלָּא לָהָבִיא הַבָּא עַל בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין שֶׁהוּא בִשְׂרֵיפָה. רַב חוּנָה שָׁמַע כּוּלְּהוֹן מִן הָכָא. עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּהּ֭ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה. וּכְתִיב וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּהּ֭ זִמָּ֣ה הִיא. זִמָּה זִמָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה לְמַתָּן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אַף לְמַעֲלָן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. מַה לְמַתָּן בְּלֹא תַעֲשֶׂה אַף לְמַעֲלָן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מַה לָמַטָּן דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין אַף לָמַעַלָן דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. מַה לָמַטָּן בִּשְׂרֵיפָה אַף לָמַעַלָן בִּשְׂרֵיפָה. מַה לְמַטָּן עָשָׂה בַת זָכָר כְּבַת נְקֵיבָה אַף לְמַעֲלָן נַעֲשֶׂה בַת זָכָר כְּבַת נְקֵיבָה. וּכְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָּא. דּוֹר שְׁלִישִׁי לְמַטָּה מְנַיִין שֶׂהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה. (וּכְרַבָּנִין דִּינּוּן אָֽמְרִין. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָּאת. דּוֹר שְׁלִישִׁי לְמַטָּה מְנַיִין שֶׂהוּא בָא בְלֹא תַעֲשֶׂה.) וּכְרַבָּנִין דִּינּוּן אָֽמְרִין. גְּזֵירָה שָׁוָה כָּאָמוּר בָּהּ. דּוֹר שְׁלִישִׁי לְמַעֲלָה מְנַיִין שֶׂהוּא בִּשְׂרֵיפָה. בֵּין כְּרַבָּנִין בֵּין כְּרִבִּי מֵאִיר דּוֹר שְׁלִישִׁי לְמַטָּה מְנַיִין שֶׂהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן דִכְתִיב זִמָּה זִמָּה כְּמִי שֶׁכּוּלְּהֹם כָּאן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עוֹד הוּא אִית לֵיהּ אַזְהָרָה מִן תַּמָּן. אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ. רִבִּי חַגַּײ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּסֵי. לָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִין. בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה בַּת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. אָמַר לֵיהּ. וְיֵימַר קִרְייָא עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ לֹא תְגַלֶּה וַאֲנָן אָֽמְרִין. בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה בַּת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. שְׁנַיִם לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד לָאוין חוֹלְקִין אֶת הַהִכָּרֵת. וּמַה טַעֲמָא. עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַתְכּוּנְתּוֹ לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ כָּמוֹהוּ וגו׳. וּכְתִיב אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמוֹהוּ וגו׳. הָדָא אָֽמְרָה. שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד חוֹלְקִין אֶת הַהִכָּרֵת. בְּעוֹן קוּמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הַבָּא עַל אִשָׁה וְיָֽלְדָה בַת וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ חַייָב עָלֶיהָ מִשׁוּם אִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. אָמַר לוֹן שַֽׁאֲרָ֥ה הֵנָּ֭ה זִמָּ֥ה הִיא׃ כּוּלְּהֹם מִשׁוּם זִימָּה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה. לֹֽא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו לֹא יְגַלֶּה֖ כֲּנ֥ף אָבִֽיו׃ זוֹ אֲנוּסָתוֹ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין כְּנַף. תַּמָּן אָֽמְרִין וְלָא יָֽדְעִין אִין שְׁמוּעָה זוֹ. כָּנָף זוֹ שֶׁהוּא זְקוּקָה לְאָבִיו. וְלֹא כָךְ אֵינוֹ חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְהַתְרָייָה. שֶׁאִם הְתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב לוֹקֶה. מִשּׁוּם כָּנָף לוֹקֶה. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְמַכּוֹת. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְקָרְבָּן. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בִשְׁאָר כָּל־הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא פָטוּר. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁאִם קִידְּשָׁהּ תָּֽפְסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. רִבִּי חַגַּײ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא הַווְלָד מַמְזֵר כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר לֵיהּ. לֹֽא־יָבוֹא פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛ה וּכְר֥וּת שָׁפְכָה֭ בִּקְהַ֥ל יְי הִפְסִיק הָעִנְייָן. וְיַפְסִיק הָעְנְייָן לְעִנְייָן אֵשֶׁת אָב. אֵשֶׁת אָב בִּכְלָל כָּל־הָעֲרָיוֹת הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל־הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. וְתֵצֵא אֲנוּסָה וּתְלַמֵּד עַל כָּל־הָאֲונֻסִים לְאִסּוּר. אֵשֶׁת אָב בִּכְלָל כָּל־הָעֲרָיוֹת הָייָת וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל־הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. אִית לָךְ מֵימַר הָכָא. אֲנוּסָה בִּכְלָל הָייָת וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל־הָאֲונֻסִים. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אָב וּתְלַמֵּד עַל כָּל־אֲנוּסָתָהּ. אָמַר לֵיהּ. אִם אֵשֶׁת אָב הִיא אֵינָהּ אֲנוּסָה. וְאִם אֲנוּסָה הִיא אֵינָהּ אֵשֶׁת אָב.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְקַבֵּל שָׂכָר? מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ עֲשִׂיתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ״.״לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָּרַבִּים״. יָכוֹל כָּאַחֲרוֹנִים וְלֹא כָּרִאשׁוֹנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל״, כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהֵן עֲצוּמִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת. ״תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ״, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא וְגוֹ׳״.״וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה״ — שֶׁנִּמְנָה עִם מֵתֵי מִדְבָּר. ״וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא״ — שֶׁכִּיפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. ״וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ״ — שֶׁבִּיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי״.תלמוד בבלי סוטה דף יד עמוד א
נכרי שהרכיב עץ מאכל על גבי עץ סרק מונה לו משעת נטיעתו רבי יוסי אומר נוטעים יחור של ערלה ואין נוטעים אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואין מרכיבין כפניות של ערלה רבי שמעון בן אלעזר אומר סמני ערלה עולה באחד ומאתים צובע בהן בבלול והולכין אחר הרוב.ר' שמעון בן אלעזר אומר בשר בחלב מותר בהנאה בעלי מומין אסורין כל שהן רבי יוסי אומר בעלי מומין יבקר.תנור שהסיקו בקליפי ערלה אם חדש יותץ אם ישן יוצן אפה ובשל בגחלים מותר אפה בכולן מותר חוץ מעצי אשירה אפר בגדים שנתנגעו ועפר בתים שנתנגעו אסורין בהנאה.תוספתא עורלה פרק א תוס ח