משנה: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִיזּוֹנוּ. הַנְּכָסִים מְמוּעָטִין הַבָּנוֹת יִיזּוֹנוּ וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדמוֹן. הלכה: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ וְהַבָּנִים (יִשְׁאֲלוּ) [יִסְחָרוּ] עַל הַפְּתָחִים. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם לְאֵילּוּ [וּלְאֵילּוּ] מְזוֹנוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. שְׁמוּאֵל אָמַר. זוֹ דִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִבִּי. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. עַד שֶׁיִּבָּגוּרוּ אוֹ עַד שֶׁיִּנָּֽשְׂאוּ. וְאִית בָּהּ לְקוּלָּא וְאִית בָּהּ לְחוּמְרָא. פְּעָמִים שֶׁסְּמוּכִין לְבֶגֶר וּפְעָמִים שֶׁרְחוֹקוֹת מִן הַבֶּגֶר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה בַּר װָה. אֵיךְ שָׁמַעְתָּנָהּ מֵרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן. אֲנָא לָא שִׁמְעֵית מִינֵּיהּ הָדָא מִילְּתָא אֶלָּא מַה דְנָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה שָׁם לָאֵילּוּ וְלָאֵילּוּ מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ וְנִתְמָעֵטוּ נְכָסִין. אָמַר לֵיהּ. הוֹאִיל וְהִתְחִילוּ בְּהֵיתֵר הִתְחִילוּ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. וְהוּא שֶיְּהֵא שָׁם בְּסוֹף מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. וְחָרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ מִתְּחִילָּה. לֹא הָיָה שָׁם לָאֵילּוּ וְלָאֵילּוּ מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ וְהוֹתִירוּ יֵשׁ שָׁם מָזוֹן לָאֵילּוּ וְלָאֵילּוּ י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אִמִּי בַּבְלַייָא. נִישְׁמִינָהּ מֵהָדָא. אִם עָֽמְדוּ יְתוֹמִין וּמָֽכְרוּ שֶׁלָּהֶן מָֽכְרוּ. כָּל־שֶׁכֵּן אִם הוֹתִירוּ יְחַלְּקוּ. הָיָה שָׁם לָאֵילּוּ וְלָאֵילּוּ מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה לָזוּן. מָהוּ שֶיֹּאמְרוּ בָנִים לַבָּנוֹת. כְּלוּם אֵין לָכֶם אֶלָּא מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אֶבְדּוּמִי. נִישְׁמִינָהּ מֵהָדָא. אִם אָֽמְרוּ הַיְּתוֹמִים. הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין נִיכְסֵי אָבִינוּ יוֹתֵר דֵּינָר. אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. רַב חִסְדָּא בָּעֵי. הָיָה שָׁם לָאֵילּוּ וְלָאֵילּוּ מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה לָזוּן. מָהוּ שֶיֹּאמְרוּ בָנִים לַבָּנוֹת. אֵין לָכֶם אֶלָּא מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. וָדָא דְתֵימַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם לָאֵילּוּ וְלָאֵילּוּ מָזוֹן י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. חוּץ מִכְּתוּבַּת אִשָּׁה חוּץ מִמְּזוֹנוֹת אַלְמָנָה חוּץ מִפַּרְנָסַת בָּנוֹת חוּץ מִמִּלְוָה בִשְׁטָר חוּץ מִמִּלְוָה בָעֵדִים חוּץ מִקְּבוּרָתָהּ. אַלְמָנָה וּבָנוֹת שְׁתַּיִם שָׁווֹת אַלְמָנָה וּבָנִים שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. אֵין אַלְמָנָה דוֹחָה לְבָנוֹת וְלֹא בָנוֹת דוֹחוֹת לָאַלְמָנָה. פְּעָמִים שֶׁאַלְמָנָה דוֹחָה לְבָנוֹת עַל יְדֵי בָנִים. כְּשֵׁם שֶׁהָאַלְמָנָה דוֹחָה לְבָנוֹת עַל יְדֵי בָנִים כָּךְ תִּדְּחֶה אַלְמָנָה לַבָּנִים. אָמַר. רְאוּיָה הִיא לִתְבּוֹעַ וּלְאַבֵּד מְזוֹנוֹתֶיהָ. כְּהָדָא אַרְמַלְתֵּיהּ דְרִבִּי שׁוּבְתַי הֲוָּת מְבַזְבְזָה בְּנִיכְסַיָּה. אֲתוֹן בָּנוֹי קָֽרְבוֹן לְרִבִּי לָֽעְזָר. אָמַר לוֹן. וּמַה נִיעֲבִיד לְכוֹן וְאִינּוּן עַמָּא שַׁטְייָא. מִי נַחְתּוֹן אָֽמְרוּן אָֽמְרוּ לַכְּתוֹבָה מַה נַעֲבִיד. אָמַר לוֹן. אִיתְחֲמוֹן זַבְנוֹן מִן נִיכְסֵי וְאַתְייָא וְתָֽבְעָה פֶּרְנָא וְלֵית לָהּ מְזוֹנִין. בָּתָר יוֹמִין אָתָת וּקְרֵיבַת לְרִבִּי לָֽעְזָר. אָֽמְרָה לֵיהּ. יָבוֹא עָלַי אִם אָמַרְתִּי לָהֶן דָּבָר. וּמַה נַעֲבִיד וּמַכַּת פְּרוּשִׁין נָֽגְעוּ בָהּ. רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם [רַב] רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. שְׁנֵי דְבָרִים אָמַר חָנָן הֲלָכָה כְמוֹתוֹ. שִׁבְעָה דְבָרִים אָמַר אַדְמוֹן וְאֵין הֲלָכָה כְמוֹתוֹ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוּלָה. כָּל־מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן הֲלָכָה כְאַדְמוֹן. שְׁמוּאֵל אָמַר. זָכִין לָעֹבָרִים. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אֵין זָכִין לָעוֹבָרִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָֽעְזָר. גֵּר שֶׁמֵּת וּבִיזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו וְנוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵן אוֹ שֶׁהָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת כּוּלָּן חַייָבִין לְהַחֲזִיר. הֶחֱזִירוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ. הַמַּחֲזִיק בָּאַחֲרוֹנָה זָכָה. בָּרִאשׁוֹנָה זָכָה אִי לֹא. פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם יִיאוּשׁ וַאֲפִילוּ כִשְׁמוּאֵל לֵית הוּא פְלִיגָא. אוֹ אֲפִילוּ בָאַחֲרוֹנָה לֹא יִזְכֶּה. עוֹד הוּא מִשּׁוּם יִיאוּשׁ.
וַיִּ֜קֶן אֶת־הָהָ֥ר שֹׁמְר֛וֹן מֵ֥אֶת שֶׁ֖מֶר בְּכִכְּרַ֣יִם כָּ֑סֶף וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־הָהָ֔ר וַיִּקְרָ֗א אֶת־שֵׁ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה עַ֣ל שֶׁם־שֶׁ֔מֶר אֲדֹנֵ֖י הָהָ֥ר שֹׁמְרֽוֹן׃וַיַּעֲשֶׂ֥ה עׇמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיָּ֕רַע מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיו׃וַיֵּ֗לֶךְ בְּכׇל־דֶּ֙רֶךְ֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט (ובחטאתיו) [וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ] אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לְהַכְעִ֗יס אֶת־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽם׃מקרא מלכים א פרק טז פסוק כז
אלו ברכות שפותחין בהן בברוך כל הברכות כולן פותחין בברוך חוץ מן הברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותחין בהן בברוך.אלו ברכות ששוחין בהן ברכה ראשונה תחלה וסוף ובמודים תחלה וסוף והשוחה בכל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה ואין עונים עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך (ישעיהו ו) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל [הארץ כבודו] (יחזקאל ג) וברוך כבוד ה' ממקומו כל אלו היה ר' יהודה אומר עם המברך.מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי הוא אומר (ירמיהו כג) לכן הנה ימים באים נאם ה' וגו' אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתאמר יציאת מצרים מוסף על המלכיות ומלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה כיוצא בו (בראשית לה) ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו' לא שתעקר שם יעקב ממנו אלא שתהא שם יעקב מוסף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפילה.תוספתא ברכות פרק א תוס יג