צְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. נָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, יְעָרֶה וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, יְעָרֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב:
נָפַל לְתוֹכָהּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְנִתְבַּקְּעוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם, פְּסוּלִין. חִפּוּשִׁית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹסֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִשְׁפוֹפֶרֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים, הַדִּירָה וְהַכִּנָּה שֶׁבַּתְּבוּאָה כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם לֵחָה:
שָׁתָת מֵהֶן בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, פְּסוּלִין. כָּל הָעוֹפוֹת פּוֹסְלִין, חוּץ מִן הַיּוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מוֹצֶצֶת. כָּל הַשְּׁרָצִים אֵינָם פּוֹסְלִין, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַלֶּקֶת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַנָּחָשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקִיאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָעַכְבָּר:
הַחוֹשֵׁב עַל מֵי חַטָּאת לִשְׁתּוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּסוּל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֶׁיַּטֶּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁים. אֲבָל בְּמַיִם הַמְקֻדָּשִׁין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּשֶׁיַּטֶּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֶׁיִּשְׁתֶּה. וְאִם גִּרְגֵּר, כָּשֵׁר:
מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, לֹא יְגַבְּלֵם בְּטִיט, שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּטְלוּ. פָּרָה שֶׁשָּׁתָת מֵי חַטָּאת, בְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּטְלוּ בְמֵעֶיהָ:
מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, לֹא יַעֲבִירֵם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה, וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲמוֹד בְּצַד זֶה וְיִזְרְקֵם לְצַד זֶה. אֲבָל עוֹבֵר הוּא בַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. עוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת וּבְיָדָיו כְּלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁין:
אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאֵפֶר מִקְלֶה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב לְטַמֵּא, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְקַדְּשִׁין בְּכֻלָּן:
מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ. נִטְמְאוּ, מְטַמְּאִים אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, בְּיָדָיו, אֲבָל לֹא בְגוּפוֹ:
אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְּיָדָיו וּבְגוּפוֹ. אֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל לְפָסִין אִרוֹנִיּוֹת שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר אַף בְּמַשָּׂא הַזָּב טְהוֹרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן׃ אַתְיָא דִיחִידָאָה דְהָכָא כִּסְתוּמָה דְתַמָּן. וְדִיחִידָייָה דְתַמָּן כִּסְתוּמָה דְהָכָא.רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. בְּקַעַת סוֹמְכָהּ לַכּוֹתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְכַסְכֵּס. תַּנֵּי: אֵין מְכַבִּין אֶת הַבְּקַעַת בִּשְׁבִיל לָחוּס עָלֶיהָ. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תָעַשֵּׁן אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַקְּדֵירָה. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בְּשֶׁאֵין שָׁם אֲוִיר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם אֲוִיר מַשְׁלִיכָהּ לָמֲוִיר וְדַייוֹ. אָמַר רִבִּי נָסָא. וְיֵאוּת. כֵּן אֲנָן אָֽמְרִין. הָדָא קִילוּרִיתָה שָׁרֵי מִישׁוֹף וּמִיכְחוֹל מִינָהּ בְּיָמָא טָבָא. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּאן לְשִׁימּוּר כָּאן לִרְפוּאָה.שֶׁלֹשָׁה דִבָרִים נֶאֶמְרוּ בִפְתִילָה לְהַחֲמִיר וּשְׁלֹשָׁה לְהָקֵל. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָֽמְרוּ לְהַחֲמִיר. אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. וְאִין מְפַסְפְּסִין אוֹתָהּ בָּאוּר. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָֽמְרוּ לְהָקֵל. מוֹעֲכִין אוֹתָהּ וְשׁוֹרִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן. וְחוֹלְקִין אוֹתָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. בְּצָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָייָא. מֵבִיא שְׁתֵּי נֵרוֹת ונוֹתְנָהּ בִּשְׁנֵיהֶן וְחוֹלְקָהּ בָּאוּר לִשְׁנֵי נֵירוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא חִינְנָא בַּר אִידִי בְשֵׁם רַב. מוֹהַטִין אֶת הַפְּתִילָה בְיוֹם טוֹב.תלמוד ירושלמי ביצה פרק ד הלכה ד
אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה דִּכְרִי הוּא. דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בַּכְּרִי הַזֶּה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כֵּיוָן דְּאִילּוּ לֹא נִגְנַב, דִּלְמָא הֲווֹ בֵּיהּ מְאָה כּוֹר וְהָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. וְהָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאִי אֲתָא לְקַמַּן וְיָדְעִינַן דִּפְלוֹנִי הֲוַאי, הָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר.מַתְנִי׳ רָאָה אֶת הַכּוֹי וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אֵינוֹ חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה״.תלמוד בבלי נזיר דף לד עמוד א