משנה: שְׁתֵּי יְבָמוֹת זוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעֲלִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעֲלִי זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ שֶּׁל זוֹ וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ שֶׁל זוֹ. לָזוֹ עֵדִים וְלָזוֹ אֵין עֵדִים אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים אֲסוּרָה וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים מוּתֶּרֶת. לָזוֹ בָנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מוּתֶּרֶת וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה. נִתְייַבְּמוּ וּמֵתוּ יְבָמִין אֲסוּרוֹת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין הוּתְּרוּ לְכָל־אָדָם. הלכה: שְׁתֵּי יְבָמוֹת. לָזוֹ בָנִים [עֵדִים] וְלָזוֹ אֵין כְּלוּם. זוֹ נִיתֶּרֶת בְּבָנִים וְזוֹ נִיתֶּרֶת בְּעֵדֶיהָ. מַה טַעְמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל [עַצְמָהּ וּלְקַלְקֵל צָרָתָהּ לְאַחַר זְמָן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֶינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל] צָרָתָהּ כָּל־עִיקָּר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאִשָּׁה שֶׁהָֽלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. וּבָאתָה וְאָֽמְרָה. מֵת בַּעֲלִי. תִּינָּשֵׂא וְתִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה. וְסָֽבְרִינָן מֵימָר. חֲשׁוּדָה הִיא לְקַלְקֵל אֶת עַצְמָהּ כְּדֵי שֶּׁתְּקַלְקֵל צָרָתָהּ. וְלֵית רִבִּי לָֽעְזָר פַּלִּיג. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל צָרָתָהּ כָּל־עִיקָּר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא שִׁילַּח לָהּ גִּיטָּהּ מִמְּדִינַת הַיָּם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּא בֵּרִבִּי זְמִנָא. חֲשׁוּדָה הִיא לַעֲשׂוֹת כַמָּה חֲלָלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בְּנֵי צָרָתָהּ מַמְזֵרִין.
אמר רבינא לעולם בטומאה ישנה וכגון דאמרי ליה עדים אכלת קדשים בטומאת הגוף והוא אמר להון לא נטמאתי דהכא לא מתריץ דיבוריה דליכא למימר לא עמדתי בטומאה אבל טבלתימאי אמר להון טבלתי ואכלתי כי אמר להון הכי איתכחש ליה דבוריה קמא מיהא בטומאת מגעואמר רב נחמן הלכה כר' יהודה אמר רב יוסף לא אמרה אלא בינו לבין עצמו ולעצמותלמוד בבלי כריתות דף יב עמוד ב
וְאִשְּׁר֥וּ אֶתְכֶ֖ם כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כִּֽי־תִהְי֤וּ אַתֶּם֙ אֶ֣רֶץ חֵ֔פֶץ אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}
חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַה־נִּדְבַּ֖רְנוּ עָלֶֽיךָ׃אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃מקרא מלאכי פרק ג פסוק טו