משנה: שְׁתֵּי יְבָמוֹת זוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעֲלִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעֲלִי זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ שֶּׁל זוֹ וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ שֶׁל זוֹ. לָזוֹ עֵדִים וְלָזוֹ אֵין עֵדִים אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים אֲסוּרָה וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים מוּתֶּרֶת. לָזוֹ בָנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מוּתֶּרֶת וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה. נִתְייַבְּמוּ וּמֵתוּ יְבָמִין אֲסוּרוֹת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין הוּתְּרוּ לְכָל־אָדָם. הלכה: שְׁתֵּי יְבָמוֹת. לָזוֹ בָנִים [עֵדִים] וְלָזוֹ אֵין כְּלוּם. זוֹ נִיתֶּרֶת בְּבָנִים וְזוֹ נִיתֶּרֶת בְּעֵדֶיהָ. מַה טַעְמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל [עַצְמָהּ וּלְקַלְקֵל צָרָתָהּ לְאַחַר זְמָן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֶינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל] צָרָתָהּ כָּל־עִיקָּר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאִשָּׁה שֶׁהָֽלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. וּבָאתָה וְאָֽמְרָה. מֵת בַּעֲלִי. תִּינָּשֵׂא וְתִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה. וְסָֽבְרִינָן מֵימָר. חֲשׁוּדָה הִיא לְקַלְקֵל אֶת עַצְמָהּ כְּדֵי שֶּׁתְּקַלְקֵל צָרָתָהּ. וְלֵית רִבִּי לָֽעְזָר פַּלִּיג. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְקַלְקֵל צָרָתָהּ כָּל־עִיקָּר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא שִׁילַּח לָהּ גִּיטָּהּ מִמְּדִינַת הַיָּם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּא בֵּרִבִּי זְמִנָא. חֲשׁוּדָה הִיא לַעֲשׂוֹת כַמָּה חֲלָלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בְּנֵי צָרָתָהּ מַמְזֵרִין.
וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר [אֵלַ֔י] אַל־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל־חֲמוֹתֵֽךְ׃וַתֹּ֙אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם׃מקרא רות פרק ג פסוק יט
מַתְנִיתָא בְּשֶׁקְּצָרוּהָ לְאָבְדָהּ. אֲבָל אִם קְצָרוּהָ שֶׁלֹּא לְאָבְדָהּ חַייֶבֶת. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָא בַּר שַׁמַּי וַאֲפִילוּ תֵימָא כְּשֶׁקְּצָרוּהָ שֶׁלֹּא לְאָבְדָהּ פְּטוּרָה מֵאַחַר שֶׁהַפֵּיאָה נִיתֶּנֶת בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע וְאֵין קַרְקַע נִגְזָל.מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִן הַקָּצִיר עַל הַקָּמָה וּמִן הַקָּמָה עַל הַקָּצִיר וְאֵינוֹ מַפְרִישׁ מִן הַקָּצִיר לֹא עַל הַקָּצִיר וְלֹא עַל הַקָּמָה. פְּעָמִים שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִן הַקָּצִיר עַל הַקָּמָה. הֵיךְ עֲבִידָא כִּילָּה אֶת שָׂדֵהוּ וְשִׁייֵר בָּהּ כְּדֵי פֵיאָה כֵּיוָן שֶׁקָּצַר שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה חָֽזְרָה פֵיאָה לָעוֹמָרִין מַפְרִישׁ מִן הַקָּצִיר. וְלֹא סוֹף דָּבָר שֶׁכִּילָּה אֶת שָׂדֵהוּ. אֶלָּא אֲפִילוּ כְשֶׁקָּצַר וְאָמַר מִיכָּן וְהֵילָךְ אֲנִי מַפְרִישׁ פֵּיאָה. כֵּיוָן שֶׁקָּצַר שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה חָֽזְרָה פֵיאָה לָעוֹמָרִין מַפְרִישׁ מִן הַקָּצִיר עַל הַקָּמָה.הַמּוֹכֵר מַהוּ שֶׁיִּזְכֶּה בְּפֵיאָה שֶׁהִיא מַתֶּרֶת אֶת הָעוֹמָרִין. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁקִּיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. מַה בֵּינָהּ לְקַדְמִיתָא אֶלָּא לִכְשֶׁתִּקְצֹר שְׁלִישׁ תְּהֵא שֶׁלָּךְ. אָמַר רִבִּי בּוּן בָּר חִייָא הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַמּוֹכֵר זָכָה בְּפֵיאָה שֶׁהִיא מַתֶּרֶת אֶת הָעוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תַּמָּן לֹא נִתְחַייְבָה שָׂדֵהוּ בִרְשׁוּתוֹ בְּרַם הָכָא נִתְחַייְבָה שָׂדֵהוּ בְרְשׁוּתוֹ. אִילּוּ קָצַר חֲצִי שָׂדֵהוּ וּמָכַר מַה שֶׁקָּצַר הַלּוֹקֵחַ מוּתָּר בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה יְאוּת. הַלּוֹקֵחַ מַהוּ שֶׁיִּזְכֶּה בְּפֵיאָה שֶׁהִיא מַתֶּרֶת אֶת הָעוֹמָרִין שֶׁל מוֹכֵר בִּפְלוּגְתָּא דְּרִבִּי וּדְרִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא.תלמוד ירושלמי פיאה פרק ב הלכה ה