מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאׇהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קׇדְשֶֽׁךָ׃ הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ׃ לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹבֽוֹ׃ נִבְזֶ֤ה ׀ בְּֽעֵ֘ינָ֤יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר׃ כַּסְפּ֤וֹ ׀ לֹא־נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה־אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם׃ {פ}
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם, עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל, וְעַל הַחַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת:
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת, עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
משנה תענית פרק ג משנה ח
רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא בְעָא קוֹמֵי [דְרִבִּי מָנָא]. לְאוֹכְלוֹ בְלִי פִדְיוֹן [אֵי] אֵיפְשַׁר. [שֶׁאֵי] (שֶׁ)אֶיפְשַׁר לְהֶקְדֵּשׁ לָצֵאת בְּלֹא פִדְיוֹן. לִפְדּוֹתוֹ וּלְאָכְלוֹ נִמְצָא לוֹקֵחַ לוֹ קוֹרְדּוֹם מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ. הַגִּיזְבָּר הָיָה מַחְלִפָן בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. לָמָּה לֵי נָן פָּֽתְרִין לָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל כְּהַהִיא דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. וְהָכָא מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם הֶבְקֵר נִדְרוֹ לְהֶקְדֵּישׁוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרוּן כְרִבִּי יוֹסֵה.לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלְיו וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. שַׁנְייָה הִיא בְעָרִיס שֶׁדַּרְכּוֹ לִבָּחֵן. אֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָה לֵית הִיא פְלִיגָא. דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. רוֹמֵס הָיִיתִי זֵיתִים עִם רִבִּי חִייָה הַגָּדוֹל. וְאָמַר לִי. כָּל־זַיִת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדָךְ וְלִיטְלוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁכָּל־רוֹגְלוּת וְרוֹגְלוּת אוּמָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ.רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנִצְרַךְ לְדָמָיו. אָמַר לֵיהּ. לֹא עָלָה עַל דַּעַת שֶׁיָּמוּת בָּרָעָב. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי לָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מִיסְתִּיוֹסִיס כְּאוֹנֵי הִיא וְנִקְנֵית בְּמִקַּח. תַּנֵּי. הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְעָמַד וְהִקְדִּישׁוֹ. הֲרֵי זֶה דָר בְּתוֹכוֹ וּמַעֲלֶה שָׂכָר לְהֶקְדֵּשׁ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. הֲרֵי זֶה דָר בְּתוֹכוֹ חִנָּם. בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי מָנָא הַווָת נימורה בְצִיפּוֹרִין. וַהֲווֹן בְּנֵיהוֹן מִישְׁכּוֹנִין גַּבֵּין. מֵיאֲתַאי מֵיזַל לוֹן אַפִּיק רִבִּי מָנָא כְדוֹן כַּהִיא דְרִבִּי אִימִּי. אַמַר. לָא דַאֲנָא סְבַר כְדַעְתֵּיהּ. אֶלָּא בְגִין צִיפֹּרַייָא דְלָא יַחְלְטוֹן בְּהֵיהוֹן.תלמוד ירושלמי פסחים פרק ד הלכה ט