משנה: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ אָמַר קוֹנָם לְבֵיתָךְ שֶׁאֵינִי נִכְנָס טִיפַּת צוֹנִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנִין שֶׁלֹּא נִתְכַּװֵן זֶה אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. הלכה: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה. הָהֵן דְּמַשְׁבַּע לְחַבְרֵיהּ דְּלָא יֵיכוּל. הָהֵן אוֹכֵל וְהָהֵן עֲבֵר.
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשֵּׁט בְּאַחַד מִכָּל הַמִּינִין, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּעֲנִיּוֹת, שֶׁלֹּא נָתַן קִצְבָּה. וּבַעֲשִׁירוֹת, שְׁלֹשִׁים יוֹם:
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ, בִּזְמַן שֶׁהוּא עִמָּהּ בָּעִיר, חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַיֵּם. שְׁנַיִם, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבִזְמַן שֶׁהוּא בְעִיר אַחֶרֶת, רֶגֶל אֶחָד יְקַיֵּם. שְׁלֹשָׁה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֵל בְּפָנֶיהָ. וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, רַשָּׁאי. אָמַר לָהּ, עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי אוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָךְ, אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לָאַשְׁפָּה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:
משנה כתובות פרק ז משנה ו
משנה: הַמֵּנִיחַ אִיסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּפוֹנְדִּיּוֹן אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִיסָּר. הַמֵּנִיחַ פּוֹנְדִּיּוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּאִיסָּר אוֹכֵל עָלָיו עוֹד פְּלָג. הַמֵּנִיחַ אִיסָּר שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אוֹכֵל עָלָיו אַחַד עָשָׂר אִיסָּר וְאֶחָד מִמֵּאָה בְּאִיסָּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל עֲשָׂרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּוַדַּאי אַחַד עָשָׂר וּבִדְמָאי עֲשָׂרָה.הלכה: תַּנֵּי רִבִּי חִייָה שְׁנֵי אִיסָּרִין פּוֹנְדִּיּוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן הַמֵּנִיחַ אִיסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּפוֹנְדִּיּוֹן אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִיסָּר.תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ד הלכה ה