משנה: וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר אֶכְסֶדְרָה מִרְפֶּסֶת הַנּוֹטֵע אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל וְחַמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֹא הָיָה חוֹזֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בַיִת עַל מְכוֹנוֹ לֹא הָיָה חוֹזֵר. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵינִים בַּשָּׁרוֹן לֹא הָיָה חוֹזֵר. הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם חִידֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חוֹזֵר. וְאִם לָאו לֹא הָיָה חוֹזֵר. סָדוֹ בַסִיד וּפִתֵּחַ בּוֹ חֲלוֹנוֹת לֹא הָיָה חוֹזֵר. הָיָה גָּדוֹל וְעָשָׂאוֹ קָטָן חוֹזֵר. וְאֶחָד וְעָשָׂאוֹ שְׁנַיִם. תַּנֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אַף אַנְשֵׁי הַשָּׁרוֹן לֹא הָיוּ חוֹזְרִין. שֶׁהֵן מִתְחַדְּשִׁין פַּעֲמַיִים בַּשָׁבוּעַ. אַף כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ בָּתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן.
אלא הא דתניא לוקחין בהמה מרועה שלהן ליחוש דלמא רבעה לה רועה שלהן מתיירא משום הפסד שכראלא הא דתניא אין מוסרין בהמה לרועה שלהן לימא רועה שלהן מתיירא משום הפסד שכרואינהו דידעי בהדדי מרתתי אנן דלא ידעינן בהו לא מרתתי אמר רבה היינו דאמרי אינשי מכתבא גללא בזע רגלא בחבריה ידעתלמוד בבלי עבודה זרה דף כב עמוד ב
כׇּל־זֹ֣את בָּ֭אַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁ֝קַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ׃לֹא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ וַתֵּ֥ט אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אׇרְחֶֽךָ׃כִּ֣י דִ֭כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת׃מקרא תהלים פרק מד פסוק כא