משנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי אֲבָל אֵין רוּחַ חְכָמִים נוֹחָה מִמֶּנּוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם לֹא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה זָכוּר לַטּוֹב. הלכה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים כול׳. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו. עָלָיו הוּא אוֹמֵר וַתְּהִי עֲווֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ אַפְקַד נִיכְסוֹי גַבֵּי רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אֲמַר לֵיהּ. אִין הַוְייָן בָּנוֹי דַהֲנָייָה הַב לוֹן פַּלְגָּא וְסַב פַּלְגָּא. אַתּוֹן בָּנוֹי וְנַסְבּוֹן פַּלְגָּא. בָּתָר יוֹמִין אַתּוֹן בְּעָייָן מֵיעוֹר עִימֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. לָא אֲמַר לִי אֲבוּכוֹן אֶלָּא אִי הַוְייָן בָּנוֹי דַהֲנָייָה הַב לוֹן פַּלְגָּא וְסַב פַּלְגָּא. כְּדוֹן אַתּוֹן קַקּוֹ פַּדֶיפְטֹי. הֲבוּ לִי מַה דִּיהֲבִית לְכוֹן.
רִבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר. לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. דִּכְתִיב לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָיו. וְאִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָאֵלֶּה. אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּשִׁים וּמִפְּנֵי הַקְּטַנִּים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר לָאֵלֶּה תֵחָלֵק. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָיו. מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכָּל־נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. שֶׁכָּל־נְחָלוֹת חַיִּים יוֹרְשִׁין מֵתִים וָכָא מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּים. תַּנֵּי. רִבִּי הְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּמֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב נָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים. מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְלֹא מֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב וְלֹא מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם נָטַל חֶלֶק אֶחָד. בְּנוֹת צְלָפְחָד נָֽטְלוּ חֲמִשָּׁה חֲלָקִים. חֶלְקָן עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְחֶלְקָן עִם הָעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נָֽטְלוּ שְׁנֵי חֲלָקִים. וְחֶלֶק אֲבִיהֶן בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא נָתוֹן תִּתֵּן לָהֶן אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֵן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה.יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָֽטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. חֶלְקָן עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְחֶלְקָן עִם הָעוֹמְדִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְנָֽטְלוּ חֶלֶק מְרַגְּלִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפוּנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים וגו׳. אֲבָל חֶלֶק מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח נָפַל לָאֶמְצָע. וּבְנֵיהֶם בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶן וְאִמּוֹתֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ.רִבִּי מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי אַחִים שׁוּתָפִין שֶׁיָּֽצְאוּ מִמִּצְרַיִם. לָזֶה תִשְׁעָה בָּנִים וְלָזֶה בֵּן אֶחָד וְיָֽרְשׁוּ בֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין. כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל לֶתֶךְ. הֶחֱזִירוּם לַאֲבוֹתֵיהֶן וְחִלְּקוּם. נִמצָא בֵּן זֶה נוֹטֵל מֶחֱצָה וּבְנֵי זֶה נוֹטְלִין מֶחֱצָה.תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ח הלכה ב
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, נִתָּן לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. אֵין מְפַטְּמִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאֵין לוֹקְחִין בִּדְמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁמֶן מְפֻטָּם, אֲבָל מְפַטֵּם הוּא אֶת הַיַּיִן. נָפַל לְתוֹכוֹ דְבַשׁ וּתְבָלִין וְהִשְׁבִּיחוֹ, הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן. דָּגִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַקַּפְלוֹטוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהִשְׁבִּיחוּ, הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן. עִסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֲפָאָהּ וְהִשְׁבִּיחַ, הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁשִּׁבְחוֹ נִכָּר, הַשֶּׁבַח לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְכָל שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ נִכָּר, הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין סָכִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה חֲמוּרָה, לֹא נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל. אָמַר לָהֶם, מַה, לֹא, אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה הַחֲמוּרָה מְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן, נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל מְקוֹם שֶׁלֹּא הֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן:
תִּלְתָּן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תֵּאָכֵל צִמְחוֹנִים. וְשֶׁל תְּרוּמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּטָהֳרָה, חוּץ מֵחֲפִיפָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְטֻמְאָה, חוּץ מִשְּׁרִיָּתָהּ:
משנה מעשר שני פרק ב משנה ד