משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִילְּלוֹ וגו׳ אֶחָד הַנּוֹטֵעַ אֶת הַכֶּרֶם וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה. הלכה: אֲשֶׁר נָטַע. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר נָטַע. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר נָטַע. מִכָּל־מָקוֹם. יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל אוֹ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּרֶם. מַה כֶרֶם מְיוּחָד שֶׁהוּא שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים. שֶׁהַיַּיִן מִגִּיתּוֹ. שֶׁהַיַּיִן קוֹסֵס. [דְּתַנֵּי. יַיִן קוֹסְס]. מְעָֽרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָֽרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הַכַּלָּה וּמְנָחֲמִין בּוֹ אֶת הָאָבֵל וְנִמְכָּר בֶּחָנוּת לְֹשֶם יַיִן. וְהַמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ יַיִן סְתָם לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵס. וְאָסוּר בְּהוֹרָייָה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים. וְעַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. לֵית לָךְ אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָהֵן בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צְרִיכָה. יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא חִלְלוֹ. אֵת שֶׁמִּצְוָה לְחַלְלוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵין מִצְוָה לְחַלְלוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּו יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא כֶרֶם. וְדִכְװָתָהּ. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא נָטַע. תַּנֵּי. וְלֹא חִלְלוֹ. פְּרָט לַמַּבְרִיךְ וְלַמַּרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּשֶׁהִרְכִּיב פֵּירוֹת עֲבֵירָה. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן מַאֲכָל. מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. פֵּירוֹת עֲבֵירָה הֵן. וְאִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן סְרָק. מִין בְּמִינוֹ. נוֹטֵעַ כְּבַתְּחִילָּה הֵן. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשֶׁהִרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה. אֵימָתַי הוּא מְחַלְלוֹ. בָּרְבִיעִית וּבַחֲמִישִּׁית. מִסְתַּבְּרָה בַחֲמִישִּׁית. אֲבָל בָּרְבִיעִית דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. לֹא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא בָּרְבִיעִית. דִּכְתִיב וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל־פִּרְיוֹ קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים לַיי֨.
מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין אַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת — פְּסוּלָה.כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנּוּ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. שֶׁאֲפִילּוּ עָמְדָה עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְאַמַּאי? תִּקְדּוֹשׁ וְתִיפְּסֵל!אָמַר רָבָא: מַאן דְּקָא מוֹתֵיב — שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב, וַאֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין נָמֵי מַתְנִיתָא קָאָמַר, וְקָסָבַר: לַיְלָה אֵין מְחוּסַּר זְמַן, יוֹם מְחוּסַּר זְמַן.תלמוד בבלי יומא דף כט עמוד ב
הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ. וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִמְדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח. מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם. מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין:
הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו:
משנה גיטין פרק א משנה ד