משנה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים וְעָשׂוּ פָחוּת מֵרְבִיעִית לַסְּאָה הֲרֵי אֵילּוּ לְבַעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לַסְּאָה זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ. שָׁטַף הַנָּהָר זֵיתָיו וּנְתָנָם לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ. הלכה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעֵי. הִרְטִיבוּ מַה הֵן. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁשָּֽׁטְפָן בְּגוּשֵׁיהֶן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. שְׁנֵי עָרְלָה בֵּינֵיהֶן.
הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ, לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, אֲפִלּוּ הוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִקְדֻשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִקְדֻשָּׁה. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ:
חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ, אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַבֵּם אוֹתָהּ. הוּא וּשְׁלשָׁה חוֹלְצִים לְאַחֶרֶת, וְאֶחָד מְיַבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִבּוּם לְכָל אַחַת וְאֶחָת:
הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד כַּלָּתָהּ, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרֹבוֹת, וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וּמֵתוּ, בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו סְפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּבְנֵי הַזְּקֵנָה, אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַבְּמִין, שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו. מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים, בְּנֵי הַתַּעֲרֹבוֹת לִבְנֵי הַזְּקֵנָה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וּבְנֵי הַכַּלָּה, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם:
משנה יבמות פרק יא משנה ה
מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשים איכא בינייהורבי ישמעאל סבר אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא ואם חמותו מדרשה אתיא רבי עקיבא סבר אותו ואתהן אותו ואת שתיהן ואם חמותו הכא כתיבארבא אמר חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו ר' ישמעאל סבר חמותו לאחר מיתה בשרפה ורבי עקיבא סבר איסורא בעלמא:תלמוד בבלי סנהדרין דף עו עמוד ב