משנה: אֵיבָרֵי הַתָּמִיד נִיתָּנִין מַחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב שֶׁל מוּסָפִין נִיתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִיתָּנִין עַל כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמַעֲלָן. הַשְּׁקָלִים וְהַבִּיכּוּרִים אֵנָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּפְגֵי הַבַּיִת. אֲבָל מַעְשַׂר דָּגָן וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּבְכוֹרוֹת נוֹהֲגִין בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. הַמַּקְדִּישׁ שְׁקָלִים וּבִיכּוּרִים הֲרֵי זֶה קוֹדֶשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹמֵר בִּיכּוּרִים קוֹדֶשׁ אֵינָן קוֹדֶשׁ: הלכה: אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ. אַמָּה בֵין קֶרֶן לַקֶּרֶן. מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. מוּסְפֵי שַׁבָּת מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. שִׁירוֹ שֶׁלְשַׁבָּת וְשִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כֵּיצַד הָיָה עוֹשֶׂה. שׁוֹחֵט מוּסְפֵי שַׁבָּת וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בְּרַם הָכָא. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין. עַל שֵׁם. כָּל־הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. הָא שְׁקָלִים קָֽדְשׁוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. בֵּין אֵילּוּ וּבֵין אֵילּוּ לֹא קָֽדְשׁוּ. תַּנֵּי. הַגֵּר בִּזְמַן הַזֶּה צָרִיךְ לְהָבִיא קִינּוֹ רִיבְעַת כֶּסֶף. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. בִּיטְּלָהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִפְּנֵי הַתְּקָלָה. מָהוּ מִפְּנֵי הַתְּקָלָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין מַקְדִּישִׁין וְלֹא מַעֲרִיכִין וְלֹא מַחֲרִימִין וְלֹא מַגְבִּיהִין [תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת] בַּזְּמַן הַזֶּה. אִם הִקְדִּישׁ אוֹ הֶעֱרִיךְ אוֹ הֶחֱרִים אוֹ הִגְבִּיהַּ. הַכְּסוּת תִישָּׂרֵף. הַבְּהֵמָה תֵּיעַקֵּר. [כֵּיצַד. נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ הַדֶּלֶת וְהִיא מֵתָה מֵאֵילֶיהָ.] וְהַמָּעוֹת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח. עָבַר וְהִקְדִּישׁ. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. בִּיטְּלָהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִפְּנֵי הַתְּקָלָה. הָדָא אָֽמְרָה. עָבַר וְהִקְדִּישׁ קָֽדְשׁוּ. רִבִּי יוּדָן עַנְתוֹדְרַייָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. הָכָא אַתְּ אָמַר. קָֽדְשׁוּ וְהָכָא אַתְּ אָמַר. לֹא קָֽדְשׁוּ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן [לָכֵן אֵין מַקְדִּישִׁין לְכַתְּחִילָּה לְפִי שֶׁמִּצְוָה לְהַקְרִיב מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה וְהֵיאַךְ הַוְיָה לָהּ יְשָׁנָה. וְהָכָא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר. הַאי יְשָׁנָה הִיא. אֲבָל לְגַבֵּי הֶקְדֵּישׁוֹת אֲחֵרִים קִנּוֹ שֶׁל גֵּר אֵינוֹ צָרִיךְ חֲדָשָׁה. וְאִם הִקְדִּישׁ. קָדוֹשׁ. וְיַנִּיחַ עַד שֶׁיִּבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ.] שֶׁמָּא יִבָּנֶה הַבַּיִת כְּבָרִאשׁוֹנָה וְתִיתָּרֵם תְּרוּמַת הִַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִּזְמַנָּהּ בְּאֶחָד בְּנִיסְן. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. רַב אָדָא וְרַב הַמְנוּנְא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
אֲשֶֽׁר־קֻמְּט֥וּ וְלֹא־עֵ֑ת נָ֝הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם׃הָאֹמְרִ֣ים לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וּמַה־יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ׃וְה֤וּא מִלֵּ֣א בָתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב וַעֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃מקרא איוב פרק כב פסוק יט
הַמִּלּוּאִים הָיוּ בָאִים כַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה. הַנְּזִירוּת הָיְתָה בָאָה שְׁתֵּי יָדוֹת בַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה, חַלּוֹת וּרְקִיקִים, וְאֵין בָּהּ רְבוּכָה, נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה קַבִּים יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וַעֲדוּיָן. וּמִכֻּלָּן הָיָה נוֹטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז), וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה'. אֶחָד, שֶׁלֹּא יִטֹּל פָּרוּס. מִכָּל קָרְבָּן, שֶׁיְּהוּ כָל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִין, וְשֶׁלֹּא יִטֹּל מִקָּרְבָּן לַחֲבֵרוֹ. לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים:
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה בִּפְנִים, וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה, לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם. שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר, וַאֲפִלּוּ קָרְמוּ כֻלָּן חוּץ מֵאַחַד מֵהֶן, לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם. שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, קָדַשׁ הַלָּחֶם. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קָדָשׁ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא קָדַשׁ. שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְכֵן אֵיל הַמִּלוּאִים וְכֵן שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם:
נְסָכִין שֶׁקָּדְשׁוּ בִכְלִי וְנִמְצָא הַזֶּבַח פָּסוּל, אִם יֶשׁ שָׁם זֶבַח אַחֵר, יִקְרְבוּ עִמּוֹ. וְאִם לָאו, יִפָּסְלוּ בְלִינָה. וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ, וְהַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אֵינָן טְעוּנִים לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז), וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה, הַתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם, וְלֹא וְלָדָהּ וְלֹא חֲלִיפָתָהּ וְלֹא תְמוּרָתָהּ טְעוּנִין לָחֶם:
משנה מנחות פרק ז משנה ה