בבא קמא פרק ח-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: שֶׁבֶת. רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. בּוֹשֶׁת. הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ. הַמְבַייֵשׁ אֶת הֶעָרוֹם הַמְבַייֵשׁ אֶת הַסּוֹמֶא וְהַמְבַייֵשׁ אֶת הַיָּשֵׁן חַייָב וְיָשֵׁן שֶׁבִּייֵשׁ פָּטוּר. נָפַל מִן הַגַּג וְהִזִּיק וּבִייֵשׁ חַייָב עַל הַנֶּזֶק וּפָטוּר עַל הַבּוֹשֶׁת שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבוּשָׁיו אֵינוֹ חַייָב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵין. הלכה: שֶׁבֶת. רוֹאִין אוֹתוֹ כול׳. הָכָא אַתָּ מַר. רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. וְהָכָא אַתָּ מַר. הָיָה עוֹשֶׂה מְנָה בַיּוֹם נוֹתֵן לוֹ מְנָה. סֶלַע נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. תְּרֵין שִׁבְתִּין אִינּוּן. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּקְטָעָהּ אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ עוֹשֶׂה מְנָה בַיּוֹם אֶלָּא רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ חִיגֵּר יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵֵר קִישּׁוּאִין. שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. שֶׁאִם כְּוִייוֹ עַל כַּף יָדוֹ וְצָבַת עַל כַּף רֹאשׁוֹ וְצָבָה. אוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג אוֹ צוֹנָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה. חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. תַּנֵּי. וְשָֽׁלְחָה יָדָהּ. וְלֹא אֵשֶׁת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. תַּנַּיֵי חוֹרָן תַנֵּי. וְשָֽׁלְחָה יָדָהּ. לְרַבּוֹת אֵשֶׁת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. מָאן דָּמַר. וְשָֽׁלְחָה יָדָהּ. וְלֹא אֵשֶׁת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. בְּשֶׁהִכָּהוּ בִּרְשׁוּת. מָאן דָּמַר. לְרַבּוֹת אֵשֶׁת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. בְּשֶׁהִכָּהוּ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. תַּנֵּי. לֹא אֵשֶׁת שְׁנַיִם.