משנה: אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ מֵת וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבַּר וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִגְנַב וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד. אָבַד וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר׃ הלכה: אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם כול׳. רַב אָמַר. פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת פִּיקָּדוֹן וְחַייָב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מֵאַחַר שֶׁמִּצְוָה לְהַפִּיסוֹ אֵינוֹ חַייָב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אֵינוֹ מְצֻוֶּה לְהַפִּיסוֹ. מְפַייְסוֹ עַל הָאֱמֶת וְאֵינוֹ מְפַייְסוֹ עַל הַשֶׁקֶר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. שְׁבוּעַת סוֹטָה מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַייָבִין מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. מָה נָן קַייָמִין. אִם בְּשׁוֹגֶגֶת בָּעֲבֵירָה וּבִשְׁבוּעָה אֵין כָּאן סוֹטָה. אִם בָּמֵזִידָה בָּעֲבֵירָה וּבִשְׁבוּעָה אֵין כָּאן קָרְבָּן. אַתְיָא דְרַב כְּרִבִּי עֳקִיבָה. וְאִין יִסְבּוֹר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי מֵאִיר אַתְיָא הִיא דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי. אָמֵן שֶׁלֹּא אַטַּמֵּא. וְאַתְּ מַשְׁכַּח מַקְשִׁייָא.
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ קָטוּם. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד כָּךְ הֲדַַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת:הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּרַשׁ. פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ אֶחָד. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים אֶחָד. וַֽעֲנַ֥ף עֵץ־עָבוֹת שְׁלֹשָׁה. וְעַרְבֵי־נָחַ֑ל שְׁתַּיִם. וּשְׁתֵּי דְּלִיּוֹת. אַחַת שֶׁאֵינָהּ קְטוּמָה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כְּמַה דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מַרְבֶּה בַהֲדַס יַרְבֶּה בִשְׁאָר כָּל־הַמִּינִין. אֲמַר לֵיהּ. מִיסְבּוֹר אַתְּ סְבַר. עָל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל קָטוּם הָדָר. וְהָא תַנִּינָן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין. לֵית בַּר נַשׁ אֲמַר. אֲפִילּוּ. אֶלָּא דְהוּא מוֹדֶה עַל קַדְמִיתָא. רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַה בָא רִבִּי טַרְפוֹן לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא סָבַר קָטוּם הִדּוּר. וְרִבִּי טַרְפוֹן סָבַר קָטוּם הִדּוּר. רִבִּי יָסָא כַד סְלַק לְהָכָא חַמְתּוֹן מְבַחֲרִין הֲדַסָּה. אָמַר. לָמָּה בְנֵי מַעֲרָבָא מְבַחֲרִין הֲדַסָּה. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַֽאֲשֶׁ֣ר יַשְׁמִ֗יעוּ וְיַֽעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָֽרֵיהֶם֘ וגו'. לֹא הִיא הֲדַס֙ וְלֹא הִיא עֵ֣ץ עָבוֹת. אֶלָּא הֲדַס לְסוּכָּה. וְעֵץ עָבוֹת לְלוּלָב. רִבִּי זְעוּרָה הֲוָה תְקַע לָהּ.תלמוד ירושלמי סוכה פרק ג הלכה ד
וַיֹּ֣אמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה מֵֽאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־אֵ֠ינֶ֠נּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כׇל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֵ֖ר (מיכהו) [מִיכָ֥יְהוּ] בֶן־יִמְלָֽא׃וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִיהוֹשָׁפָ֣ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֡ה יוֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ וְיֹשְׁבִ֣ים בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכׇ֨ל־הַנְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃מקרא דברי הימים ב פרק יח פסוק י