משנה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל־יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל־יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל־הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. הלכה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין כול׳. כְּתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁינָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זֹאת מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁבְּכוּלָּן כָּתוּב וּנְתַתֶּם וְכָאן כָּתוּב וְהַעֲבַרְתֶּם. עִיבּוּר הַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַבַּת יוֹרֶשֶׁת. חַכְמֵי גוֹיִם אוֹמְרִים. בֵּן וּבַת שָׁוִין כְּאַחַת. דְּאִינּוּן דָּֽרְשֵׁי. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. הָתִיבוֹן. וְהָֽכְתִיב. וְאִם אֵין לוֹ בַּת. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְאַתּוּן מוֹדִין דְּלֵיתֵי בַּר אוּף הָכָא לֵיתֵי בַּר. הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים. בַּת הַבֵּן וְהַבַּת שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. דְּאִינּוּן דָּֽרְשֵׁי. מַה בַּת בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי יוֹרַשְׁתָּנִי. בִּתִּי הַבָּאָה מִכּוֹחִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֵׁינִי. אָֽמְרוּ לָהֶן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָאַחִים תֹאמְרוּ בַּבַּת שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הַזָּקֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְכָל־בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת וגו׳. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לַבַּת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא תִּיפְתָּר אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט זֶה וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר. עַד כְּדוֹן בֵּן אֶת הָאָב. הָאָב אֶת הַבֵּן. מָה אִם הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב הֲרֵי הוּא יוֹרְשׁוֹ. הָאָב שֶׁאֵין הַבֵּן בָּא אֶלָּא מִכּוֹחוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיּוֹרְשׁוֹ. אָמַר קְרָא קָרוֹב. קָרוֹב קוֹדֵם. עַד כְּדוֹן בַּת. בֵּן. מָה אִם הַבַּת שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאָב ייִפִּיתָה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. בֵּן שֶׁיִּיפְּתָה כוֹחוֹ בְנִיכְסֵי הָאָב אֵינוֹ דִין שֶׁנְּייַפֶּה כוֹחוֹ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. נִמְצֵאת הַבַּת לְמֵידָה מִן הַכָּתוּב וְהַבֵּן מִקַּל וַחוֹמֶר. בֵּן קוֹדֵם לַבַּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. כָּךְ הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בַּמַּטֶּה הָאֵם. רִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי קַפּוֹדָקָייָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וַהֲווּ דַייָנִין רַב הוּנָא וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי וְרַב אָחָא. אֲמַר לוֹן רַב אָחָא. אֲחֵינוּ שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ הֵדְיוֹטוֹת הֵן וְהֶן טוֹעִין אֶה הַהֲלָכָה. וְעוֹד דְּאִינּוּן סָֽמְכוֹן עַל הָדָא דְרִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְלֵי תוּ כֵן. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. רִבִּי לָֽעְזָר אָבוֹי דְרִבִּי יצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹחָנָן הֲווֹן יָֽתְבִין. עֲאַל רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְשָׁאַל. וְכָל־בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת. מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. מַקִּישׁ מַטֶּה הָאָב לְמַטֶּה הָאֵם. מַה מַטֶּה הָאָב אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם הַבֵּן אַף מַטֶּה הָאֵם אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אוֹ חִילּוּף. מַה מַטֶּה הָאֵם יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן אַף מַטֶּה הָאָב יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִיתָא מִן תַּמָּן לֵית אַהֵן גּוּבְרָא בָּעֵי מִישְׁמַע מִילָּה דְּאוֹרַייָא. וְהָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לֹא הוּא הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ הוּא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יִצְחָק בָּעֵי מֵימַר פנסטא וְלָא אַשְׁכָּח. וָמַר הָדָא הִילְכְתָא תִינְייָתָא. בֵּן. אֵין לִי אֶלָּא בֵן. בֶּן בַּת מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּן. מִכָּל־מָקוֹם. בַּת. אֵין לִי אֶלָּא בַת. בֶּן בַּת בַּת בֵּן בַּת בַּת בֶּן בֵּן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת. מִכָּל־מָקוֹם. אָחִים. אֵין לִי אֶלָּא אַחִים. בְּנֵי אַחִים בְּנוֹת אַחִים בְּנֵי בְנוֹת אַחִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב. מִכָּל־מָקוֹם.
פרה שפטמה בכרשיני עבודת כוכבים ורדי גנה שזבלה בזבל עבודת כוכבים ובור גינה שנטעה בעצי אשרה ובור קלא אילן שרשם בעצי אשרה ישרף אחרים אומרים מטילין אותה לחומר עד שיחזרו מראיו לכמות שהיה חלילין של עבודת כוכבים אסור לספוד בהן ואם היה מעלין שכר למדינה אף על פי שהן עשויין לצורך עבודת כוכבים מותר לספוד בהן חנויות של עבודת כוכבים מותר לשכור מהן גבאין של עבודת כוכבים אסור ליתן להן אם היו מעלין שכר למדינה אע"פ שהן עשויין לצורך עבודת כוכבים מותר ליתן להן המיחד ביתו לעבודת כוכבים כולו מטמא בביאה והעובר לתוכה כעובר בבית עבודת כוכבים אם היתה דרך הרבים מפסקתה אינו טמא אלא אותו דרך בלבד.הסומך ביתו לבית עבודת כוכבים כולו מטמא בביאה סמכו לו הן אין כולו מטמא בביאה אלא אותו כותל נידון מחצה למחצה נפל אסור לבנותו בנאו חזר לתחלתו בנאוהו הן אין כולו מטמא בביאה אלא אותו הכותל נידון מחצה למחצה המוכר ביתו לעבודת כוכבים דמיו אסורין ויוליך הנאה לים המלח אבל עובד כוכבים שאנסו את אחד ונטלו את ביתו והעמידו בו עבודת כוכבים דמיו מותרין וכותב ומעלה בערכאין. המכניס ראשו ורובו לבית עבודת כוכבים טמא כלי חרס שהכניס אחוריו לעבודת כוכבים טמא הספסלין והקתדריות שהכניס רובו לבית עבודת כוכבים טמאין.כל מקומות שנקראו לשבח עבודת כוכבים מכנין אותן לגנאי את שקוראין עין כוס קורין אותו עין קוץ גריא קורין אותו גליא מי שנפזרו מעותיו לפני עבודת כוכבים לא יהא שוחה לפניו ומלקט מפני שנראה כשוחה לעבודת כוכבים אבל הופך לאחוריו וממקום שאינו נראה מותר. מעין מים היוצא מבית עבודת כוכבים לא יהא שוחה לפניו ושותה מפני שנראה כשוחה לפני עבודת כוכבים אבל הופך לאחוריו ושותה ובמקום שאינו נראה ושותה מותר. פרצופות המטילין מים לכרכין לא יניח פיו ע"פ פרצוף מפני שנראה כנושק לעבודת כוכבים אבל מקבל בידו ושותה יתר על כן אמרו לא יניח פיו ע"פ הסילון וישתה מפני סכנת נפשות. שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה אמרו להן אילו לדבר שאין העולם צורך בהן היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים אלא הנח לעולם שינהג כמנהגו ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. גנב זרעים לזרוע לא סופן לצמח בא על אשת איש אין סופו לילד אלא הנח לעולם שינהג כמנהגו ושוטים שקלקלו יבואו ויתנו את הדין.תוספתא עבודה זרה פרק ז תוס ד
הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה קַנְבּוֹס אוֹ לוּף, לֹא יְהֵא זוֹרֵעַ וּבָא עַל גַּבֵּיהֶם, שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה שָׁנִים. תְּבוּאָה שֶׁעָלָה בָהּ סְפִיחֵי אִסְטִיס, וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָהֶן מִינִין הַרְבֵּה, וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ. אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִסַּח, אוֹמְרִים לוֹ, עֲקֹר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד:
הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ מֵשָׁר מֵשָׁר מִכָּל מִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי. וּקְרוֹבִין דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ:
הָיָה רֹאשׁ תּוֹר חִטִּים נִכְנָס בְּתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרִים, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסוֹף שָׂדֵהוּ. שֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מִין אַחֵר, מֻתָּר לִסְמֹךְ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁל חֲבֵרוֹ חִטִּים, מֻתָּר לִסְמֹךְ לוֹ תֶּלֶם שֶׁל פִּשְׁתָּן, וְלֹא תֶלֶם שֶׁל מִין אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶחָד זֶרַע פִּשְׁתָּן וְאֶחָד כָּל הַמִּינִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ מֻתָּר לִבְדֹּק בְּתֶלֶם שֶׁל פִּשְׁתָּן:
משנה כלאיים פרק ב משנה ח